החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 400/99 שמואל אלון נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · תנאי שחרור ממעצר - סכום ערובה ומקום מעצר-ביתערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר תנאי שחרור ממעצר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העורר, העומד לדין בעבירות סמים, נותר במעצר מאחר שלא יכול לעמוד בסכום ההפקדה ובמקום מעצר-הבית שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט קיבל את הערר, קבע כי תנאי השחרור של בית משפט השלום יושבו על כנם והפחית את סכום ההפקדה ל-2,500 ש"ח. נקבע כי סכום ערובה שעולה על יכולת העצור ומקום מעצר-בית שאינו בהישג ידו אינם מידתיים.

העובדות

העורר עומד לדין בעבירות סמים. בית משפט השלום שחרר אותו בתנאים מגבילים, לרבות הפקדה ומעצר-בית בירושלים. בית המשפט המחוזי, בערר שהגישה המדינה, העלה את סכום ההפקדה והורה על מעצר-בית מחוץ לירושלים. העורר לא יכול לשלם את הסכום ואין לו אפשרות מגורים מחוץ לירושלים, ולכן נותר במעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבוע סכום הפקדה הגבוה מיכולתו הכלכלית של העורר כתנאי לשחרור ממעצר?
  2. 2.האם יש לקבוע מקום מעצר-בית שאינו בהישג ידי העצור?

הלכות

  1. 1

    אין טעם בקביעת סכום ערבות לצורך שחרור ממעצר העולה על יכולת העצור, ובקביעת מקום מעצר-בית שאינו באפשרות העצור.

    ״אין טעם בקביעת סכום ערבות לצורך שחרור ממעצר, העולה על יכולת העצור, ובקביעת מקום מעצר-בית שאינו באפשרות העצור.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • מעצר-בית
  • הפקדה
  • תנאי שחרור
  • יכולת העצור
  • שלום הציבור
  • עבירות סמים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

400/99

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

העורר

:

שמואל אלון

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית-המשפט המחוזי

בירושלים

מיום 31.12.98 בב"ש 2752/98

שניתנה

על-ידי כבוד השופט א' בן-זמרה

תאריך

הישיבה: ט' בשבט תשנ"ט (26.1.99)

בשם

העורר: עו"ד גדי טל

בשם

המשיבה: עו"ד רבקה לוי גולדברג

החלטה

העורר עומד לדין בבית-משפט השלום בירושלים בעבירות סמים. בית-משפט השלום החליט על שחרור העורר בתנאים מגבילים, לרבות הפקדת סך של 5,000 ש"ח ומעצר-בית בבית דודו בירושלים.

בית-המשפט המחוזי, בערר שהוגש על-ידי המדינה, העלה את סכום ההפקדה לסך של 10,000 ש"ח וקבע כי מעצר-הבית יהיה מחוץ לירושלים.

העורר, שאין בידיו לשלם את הסכומים שנקבעו ואין לו גם כל אפשרות מגורים מחוץ לירושלים, נשאר במעצר, והוא כלוא שם מזה 27 יום מאז מתן ההחלטה בבית-משפט השלום.

בערר שבפניי מבקש בא-כוח העורר להפחית מן הסכום שנקבע בבית-המשפט המחוזי, ואף מזה שנקבע בבית-משפט השלום, ולהשיב על כנם את תנאי השחרור שנקבעו בבית-משפט השלום בנוגע למעצר-הבית בירושלים.

בקשה זו מוצדקת היא.

אין טעם בקביעת סכום ערבות לצורך שחרור ממעצר, העולה על יכולת העצור, ובקביעת מקום מעצר-בית שאינו באפשרות העצור.

תנאי ההפקדה הוא אחד מתנאים רבים שקבעה הערכאה הראשונה, ובנסיבות העניין אין בהפחתת הסכום כדי לפגוע בהבטחת שלום הציבור מפני העורר ואף בהבטחת התייצבותו של העורר למשפטו. בנסיבות הענין אין גם בקביעת מקום מעצר-הבית בירושלים כדי לפגוע באינטרסים אלו.

אשר-על-כן, אני מקבלת את הערר במובן זה שתנאי השחרור שנקבעו בבית-משפט השלום יושבו על כנם והסכום שהעורר יידרש להפקיד יועמד על 2,500 ש"ח.

ניתנה היום, ט' בשבט תשנ"ט (26.1.99).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99004000.

L01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 2752/98

הלכות

  1. 1אין טעם בקביעת סכום ערבות לצורך שחרור ממעצר העולה על יכולת העצור, ובקביעת מקום מעצר-בית שאינו באפשרות העצור.