בש"פ 4002-23 בש"פ 4002-23

1.בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 2.5.2023 (מ"ת 34898-12-22, השופט מ' לוי). בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של העוררת, המצויה במעצר בפיקוח אלקטרוני, לצאת לחלונות התאווררות פעמיים בשבוע למשך שבע שעות בכל פעם.

2.ביום 16.12.2022 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד העוררת המייחס לה עבירה של התעללות בחסר ישע לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ביום 27.3.2023, הוגש נגדה כתב אישום מתוקן בגדרו של הסדר טיעון. בתמצית, על-פי המתואר בכתב האישום המתוקן, משנת 2019 העוררת, שהיא אזרחית אוזבקיסטן, עבדה כמטפלת סיעודית של אישה במצב סיעודי (להלן: חסרת הישע). בשתי הזדמנויות שונות בחודשים נובמבר ודצמבר 2022 הותירה העוררת את חסרת הישע ללא השגחה במחסן, כשהיא ישובה בכסא גלגלים, לפרקי זמן של בין שעה לשלוש שעות, ובאותו זמן הלכה לעבוד בניקיון בקרבת מקום.

3.העוררת נעצרה ביום 2.12.2022 ומעצרה הוארך מעת לעת. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרה של העוררת עד תום ההליכים המשפטיים נגדה. במסגרת הבקשה, ציינה המדינה כי תסכים לבחון אפשרות למעצרה של המבקשת בפיקוח אלקטרוני, ככל שיימצא מקום מתאים לכך. בדיון שהתקיים ביום 4.1.2023 הסכימה באת-כוח העוררת לקיומן של ראיות לכאורה בעניינה, וביום 11.1.2023 נערך דיון נוסף לצורך בחינת האפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט המחוזי קבע כי העוררת תשהה בפיקוח אלקטרוני בהוסטל של עמותת "אכפת" בבת ים (להלן: ההוסטל) בתנאי ערבות ובפיקוח. ביום 18.1.2023 הועברה העוררת למעצר בפיקוח אלקטרוני בחדר בהוסטל, שאינו כולל סלון או מרפסת.

4.ביום 27.3.2023 המבקשת הורשעה, על יסוד הודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן, כאמור לעיל. הטיעונים לעונש נקבעו ליום 5.7.2023, בהתאם לבקשתה של העוררת שאלו ייקבעו במועד רחוק יחסית, וכן נקבע כי כל השגה שיש לעוררת על המשך שהייתה במעצר בפיקוח אלקטרוני תתברר בהליך המעצר.

5.ביום 20.4.2023 הגישה העוררת לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, ובה ביקשה לאשר לה חלונות התאווררות פעמיים בשבוע מהשעה 8:00 עד 15:00 בליווי ובפיקוח. ביום 2.5.2023 התקיים דיון בבקשה. במהלך הדיון העוררת צמצמה את בקשתה ליציאה מחדרה למתחם סמוך השייך להוסטל, המכונה "מרחב טיפולי", ונמצא בקומה אחת מעל דירתה, בפיקוח של מדריך מהעמותה אשר הביע נכונות ללוותה ולחתום על ערבות צד שלישי. כפי שהובהר, באותה קומה מתקיימים מפגשי העשרה בקבוצות קטנות, והעוררת ביקשה ליטול בהם חלק. בתום הדיון דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בציינו, בין היתר, כי משהורשעה העוררת חזקת החפות כבר אינה עומדת לה, ולכך יש לתת משקל. בית המשפט המחוזי הוסיף כי ככלל לא תינתן רשות לצאת לחלונות התאווררות במסגרת מעצר בפיקוח אלקטרוני, אלא אם מדובר בתכלית ראויה כמו קבלת טיפול רפואי. עוד עמד בית המשפט המחוזי על החשש שמא תימלט העוררת למדינת מוצאה. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי העוררת תוכל לצאת לחלון התאווררות חד פעמי, בן שעה אחת ובליווי המדריך, במועד שיתואם מול המדינה.

6.הערר שבפניי מכוון כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי, ובו מבקשת העוררת לאפשר לה חלונות התאווררות בתוך כותלי ההוסטל כפי שביקשה בדיון בבית המשפט המחוזי. לטענת העוררת, מבנה ההוסטל אינו מאפשר יציאה ממנו, ועל כן אין בסיס לחשש שהביע בית המשפט המחוזי מהימלטותה למדינתה. העוררת הדגישה כי לא ניתן לעבור ללא פיקוח בין הקומה השנייה, שבה נמצאת דירתה, לבין הקומה השלישית, שבה נמצא המרחב המשותף של ההוסטל. העוררת הדגישה את מידותיו הקטנות של החדר שבו היא שוהה באופן רציף, וכן הביעה את רצונה לצאת להתאווררות כדי להשתתף במטלות השיקומיות שמציע ההוסטל. העוררת הפנתה לשורה של החלטות שבהן בתי המשפט התירו יציאה של עצורים בפיקוח אלקטרוני לחלונות התאווררות.

7.הדיון בערר התקיים בפני ביום 30.5.2023, ובמהלכו שינתה העוררת את מסגרת הזמן של חלונות ההתאווררות, כך שבקשתה הנוכחית היא להשתתף בפעילות בקומה השלישית בבניין שבו היא מוחזקת במעצר בפיקוח אלקטרוני בימים א'-ו' בין השעות 11:00-8:00 בפיקוח.

8.באת-כוח המדינה הציגה בדיון את הקושי שהנושא מעורר בעיקר מההיבט של חשש להימלטות.

9.בתום הדיון ניתנה המלצת בית המשפט להיענות לבקשה במתכונתה המתוחמת, בשים לב לתנאים המכבידים שבהם שוהה העוררת בפיקוח אלקטרוני, בהשוואה למעצר בפיקוח אלקטרוני ביחידת מגורים משפחתית, באופן שמאפשר תנועה בין חדרי הדירה, כמו גם מפגשים אנושיים מסוימים.

10.ביום 31.5.2023 הודיעה המדינה כי היא עומדת על התנגדותה לקבלת הערר.

11.לאחר ששקלתי את הדברים אני מורה על קבלת הערר. במישור המהותי, חלונות ההתאווררות המבוקשים כאן אינם חריגה של ממש מן המסגרת של פיקוח אלקטרוני, והם מתחייבים אך בשל מבנהו של ההוסטל. התרשמתי כי מכלול נסיבותיה וקשייה של העוררת מצדיקים זאת.

12.אני מורה אפוא על פתיחת חלונות התאווררות לעוררת בימים א'-ו' בין השעות 11:00-8:00 לצורך השתתפות בפעילות במרחב הטיפולי בקומה השלישית בהוסטל. העוררת לא תוכל לצאת לכל מקום אחר בזמן זה, והיא תהיה נתונה כל העת בפיקוחו של אחד מעובדי ההוסטל.

13.המדריך המפקח על העוררת מטעם העמותה לא התייצב לדיון בפני, ולפיכך לצורך קביעת התנאים המעשיים של הפיקוח, לרבות הפקדת ערבויות מתאימות, יתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בעניינה של העוררת בהקדם האפשרי.

14.סוף דבר: הערר מתקבל כמפורט לעיל.