בש"פ 4006/02 מדינת ישראל נ. סלמאן אבו חמאד

1.זו בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב90- ימים, שכן מחר ימלאו 9 חודשים למעצרו של המשיב. המשיב עצור בקשר להליך פלילי המתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הוא מואשם בביצוע עבירות של שוד מזוין, איומים, שיבוש הליכי משפט, הדחה בחקירה ופציעה בנסיבות מחמירות.

2.סיפור המעשה כגרסת המבקשת בכתב האישום, הכולל שני אישומים, הוא זה: ביום 12.8.01 הגיע המשיב יחד עם אחרים לחנות מסוימת ברהט. המשיב והאחרים דרשו מבעל החנות (להלן - המתלונן) את כספו. המשיב נשא עימו סכין והוא נופף בו לעבר המתלונן. המשיב נטל מכיסו של המתלונן סך של 4,500 ש"ח. עד כאן האישום הראשון. ביום המחרת הגיע המשיב שוב לחנותו של המתלונן, לאחר שנודע לו שהלה הגיש תלונה נגדו בגין האירועים שביום הקודם. אף במעמד זה החזיק המשיב בסכין ובאמצעותו שרט את המתלונן בפניו. בנוסף לכך, המשיב השמיע דברי איום כלפי המתלונן. התיאור של האירועים ביום 13.8.01 נכלל באישום השני. משהוגש כתב אישום נתבקש בית המשפט לעצור את המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט נעתר לבקשה. האחר שהואשם יחד עם המערער בקשר לשוד, אך לא לעניין האירוע הנוסף, הינו קטין. בית המשפט החליט לשחררו בערובה. בקשתו של המשיב לעיון חוזר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 21.2.02.

3.אף שעד היום נקבעו 8 ישיבות לשמיעתן של ראיות, הרי למעשה נשמעו ראיות רק בשתיים מן הישיבות. לא אמנה את כל התקלות והסיבות לביטולן של חלק מן הישיבות. המתלונן וכן עד נוסף לא התייצבו ובית המשפט נאלץ להוציא נגדם צו הבאה. משהם הובאו לבית המשפט, הסתבר לשופטת שישבה לדין, כי היא מכירה את המשפחה ולפיכך פסלה את עצמה מלדון בתיק. הדבר אירע ביום 17.3.02. כתוצאה מכך הופנה התיק לשופטת אחרת. בישיבה שנקבעה ליום 23.4.02 טען אחד הסניגורים, כי קיבל הזמנה לישיבת תזכורת ולא לישיבת הוכחות. המשיב לא הובא כלל לדיון בשעה שנקבעה לקיום הישיבה. ביום אתמול הייתה קבועה ישיבה נוספת לשמיעת הוכחות, אך המשיב לא הובא לדיון (ייתכן בשל כך שנעשו סידורים להבאתו לדיון שנערך היום בפניי). נקבעה ישיבה נוספת ליום 5.6.02 ובאותה ישיבה אמור להעיד המתלונן ועד נוסף.

4.התיאור של התנהלות העניינים מאז הגשת כתב האישום, מצביע על כך שלחלק מן הדחיות אחראית המבקשת. כאמור, עיכוב מסוים נגרם עקב העובדה שהשופטת אשר בפניה החלו ההליכים פסלה את עצמה מלישב בדין. אילו כתב האישום כלל אך את עבירת השוד, הייתי מסרב לבקשה. ברם, האישום השני, בו מואשם המשיב כי פצע את המתלונן, איים עליו ושיבש הליכי משפט, מלמד על כך שהמשיב מסוכן לא רק לביטחון הציבור אלא אף למתלונן. יצוין, כי נגד המשיב תלויים שני מאסרים מותנים שהינם בני הפעלה. השקלול של הנתונים השונים מביאני לכלל דעה, כי יש להורות על הארכת המעצר לתקופה של 45 יום בלבד. בתקופה זו יש לעשות את כל הדרוש על מנת שתישמע עדותו של המתלונן. משתושלם עדותו של המתלונן ישוחרר המשיב ממעצרו בתנאי שיפקיד במזומן או באמצעות ערבות בנקאית סך של 20,000 ש"ח, בתנאי שתומצא ערבות של צד ג' על סכום של 50,000 ש"ח להנחת דעתו של שופט או רשם בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובתנאי שהמשיב לא ייכנס לרהט עד לתום משפטו.