פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
4026/98
בפני:
כבוד השופט י' זמיר
העורר
:
עלי
ג'עפרי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום
23.6.98 בת.פ. 492/97 שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא יעקב צמח, והשופטות מרים נאור,
ומוסיה ארד
תאריך
הישיבה: ו' בתמוז תשנ"ח (30.6.98)
בשם
העורר: עו"ד מוחמד עוויסאת
בשם
המשיבה: עו"ד ג'ק חן
החלטה
העורר הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בביצוע מעשה סדום בכוח בקטין. דינו נגזר למאסר בפועל של ארבע שנים ומאסר על-תנאי של שתי שנים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת העורר ודחה את תחילת ריצוי עונש המאסר ל45- יום, אך זאת בתנאי שהערבות הכספית שהופקדה על ידי העורר כאשר שוחרר מן המעצר, בתחילת משפטו, תוגדל מסכום של 20,000 ש"ח לסכום של 30,000 ש"ח. בית המשפט קבע שהעורר יהיה רשאי להפקיד את הסכום של 10,000 ש"ח, במזומן או ערבות בנקאית, עד יום 1.7.98. הערר מכוון נגד החלטה זאת. ב"כ העורר טוען שאין בידי העורר לגייס את הסכום של 10,000 ש"ח. הוא מוכן להגדיל את הערבות העצמית שלו בסכום זה. אך אם יידרש להפקיד סכום זה במזומן או בערבות בנקאית, פירושו של דבר הוא, מבחינה מעשית, כי יהיה עליו להתחיל מיד בריצוי עונש המאסר שהוטל עליו.
ב"כ המדינה מתנגד לבקשה זאת. הוא טוען כי העורר, שהורשע ונדון למאסר ממושך, עלול להימלט מן הדין.
אכן, בדרך כלל אין זה מקובל לדחות את תחילת הביצוע של עונש מאסר שהוטל לתקופה ממושכת, כמו במקרה זה, בין היתר בשל חשש להימלטות מן הדין.
בנסיבות המקרה איני רואה מקום להיענות לבקשת העורר.
לפיכך אני דוחה את הערר.
ניתנה היום, ו' בתמוז
תשנ"ח (30.6.98).
ש ו פ
ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98040260.
I02