החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4029/99 מדינת ישראל נ. חליל אלאסמר

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכים של נער מואשם ברצח ילדהבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים בהליך פלילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון הורה על הארכת מעצרו של נער המואשם ברצח ילדה פעוטה ובעבירות מין בתשעים ימים או עד מתן פסק הדין, הכל לפי המוקדם. נקבע כי טענות האליבי וכרסום הראיות אינן מבוססות, וכי מעמדו כקטין אינו מצדיק שחרור נוכח חומרת המעשים.

העובדות

המשיב, נער, הואשם יחד עם שני צעירים אחרים במעשי אינוס, מעשי סדום, התעללות ורצח של ילדה פעוטה בת 5 שנים, שנחנקה בתליה בחוט. המשיב נעצר עד תום ההליכים, והחלטות המעצר נבחנו פעמים רבות בבתי המשפט. המשפט המשך של המשיב נקבע למועדים בספטמבר 1999.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נוכח טענות האליבי וכרסום הראיות שנטענו?
  2. 2.האם מעמדו של המשיב כקטין מצדיק שחרורו ממעצר נוכח חומרת המעשים המיוחסים לו?

הלכות

  1. 1

    טענות אליבי וכרסום ראיות שנטענו על ידי המשיב נדחו, ואין בהן ממש לעניין המשך מעצרו.

    ״אומר בקיצור כי אחרי הדיונים שהיו איני רואה עוד צורך או טעם כלשהו לחזור ולהפוך בפרשה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    נוכח חומרת המעשים המיוחסים לנאשם, מעמדו כקטין אינו מצדיק את שחרורו ממעצר.

    ״אכן, המשיב הוא קטין - כפי שחזר והדגיש בא כוחו - אולם נוכח המעשים שעשה אין הקטינות יכולה לעמוד לו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • קטין
  • אליבי
  • רצח
  • אינוס

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

4029/99

בפני:

כבוד השופט י' טירקל

המ

בקשת

:

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

פלוני

בקשה

שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62

לחוק

סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה

-

מעצרים), התשנ"ו1996- בת"פ 268/98

בבית

המשפט המחוזי בחיפה

תאריך

הישיבה: י"ג תמוז תשנ"ט (27.6.99)

בשם

המבקשת: עו"ד דוד פורר

בשם

המשיב: עו"ד בולוס חנא

החלטה

1.בכתבי אישום שהוגשו על המשיב - שהוא נער יליד 1984 - ועל שני צעירים אחרים, מיוחסים להם מעשים של אינוס, מעשי סדום, התעללות ורצח - בדרך של תליה בצווארה בחוט - של ילדה פעוטה בת 5 שנים, שאותה תפסו בזמן ששחקה ליד ביתה.

בית המשפט המחוזי בחיפה, (כבוד השופטת ב' גילאור), בהחלטתו מיום 15.7.98, ציווה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. חברי הנכבד השופט א' מצא, בהחלטתו מיום 23.2.99, דחה את עררו של המשיב. חברי הנכבד השופט ת' אור, בהחלטתו מיום 22.3.99, האריך את מעצרו של המשיב בשלושה חודשים. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ר' חוזה), שדן בבקשה לדיון חוזר, בהחלטתו מיום 27.5.99, הורה להחזיר את המשיב למעצר, אחרי ששהה לצורך הסתכלות במעון "אחוה". חברי הנכבד, השופט מ' אילן, בהחלטתו מיום 7.6.99, דחה את עררו של המשיב על ההחלטה האחרונה.

עתה חוזרת ובאה הפרשה לעיוני במסגרת הדיון בבקשתה של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 4.7.99, או עד מתן פסק הדין במשפטו.

2.השאלה אם יש לעצור את המשיב עד תום ההליכים נבחנה, כאמור לעיל, בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון חמש פעמים. בדיון קודם טען בא כוח המשיב טענת אליבי וכן טען כי ראיות התביעה נתכרסמו במהלך המשפט, אך הטענות נדונו ונדחו. היום חזר על טענת האליבי וכן חזר וטען כי ראיות התביעה נתכרסמו משום שנתגלה מניע פסול שבעטיו העידו שני הנאשמים האחרים נגד המשיב. אומר בקיצור כי אחרי הדיונים שהיו איני רואה עוד צורך או טעם כלשהו לחזור ולהפוך בפרשה מזויעה ומעוררת פלצות זאת. אצא ידי חובתי בקביעה כי בטענות אלה אין ממש.

כפי שאמר בא כוח המדינה יסתיים, כנראה, משפטם של שני הנאשמים האחרים תוך החודשים הקרובים. המשך משפטו של המשיב קבוע לימים 1.9.99 ו2.9.99- ויש יסוד להנחה כי במועדים אלה, או תוך חודשים ספורים לאחר מכן יסתיים המשפט. אכן, המשיב הוא קטין - כפי שחזר והדגיש בא כוחו - אולם נוכח המעשים שעשה אין הקטינות יכולה לעמוד לו. אין הצדקה לשחררו מן המעצר.

3.לפיכך אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל ביום 4.7.99 או עד מתן פסק הדין בת.פ. 268/98 של בית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשנ"ט

(27.6.99).

ש

ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

COURT

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 4027/99מדינת ישראל נ. מחמוד בקראויהחלטה

הלכות

  1. 1טענות אליבי וכרסום ראיות שנטענו על ידי המשיב נדחו, ואין בהן ממש לעניין המשך מעצרו.
  2. 2נוכח חומרת המעשים המיוחסים לנאשם, מעמדו כקטין אינו מצדיק את שחרורו ממעצר.