בש"פ 4033/12 עופר נוני נ. עיריית ת''א -השירות המשפטי

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו, מיום 1.3.2012, לדחות את בקשתו של המבקש – נאשם – לפסלות כבוד השופט הדן בעניינו.

דין הבקשה להידחות.

פרק הזמן הקצוב בדין להגשת הליך מסוג זה קצר ביותר, ולא בכדי. "במועדים אלו – הקצרים מן המקובל לערעור או לרשות ערעור בעניינים אחרים – ניתן ביטוי לחשיבותו של הליך הפסלות כיורד לשורש ההליך, וכן לחשיבות ההכרעה המהירה בו שתסיר כל עננה באשר לאובייקטיביות השיפוטית" (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 338 (2006)). המערער פנה לבית משפט זה ביום 21.5.2012, קרי למעלה מחודשיים ומחצה לאחר מתן ההחלטה. מדובר אפוא באיחור ניכר עד-מאד.

לאיחור זה לא הוצג טעם ראוי ומשכנע. המבקש טוען כי המתין – ועודנו ממתין – להחלטה בבקשה לתיקון פרוטוקול; כי הוא מתגורר בתל-אביב ונדרש לנסוע במיוחד לירושלים לשם הגשת ההליך; וכי אינו בקיא בכללים הנוגעים להגשת הליכים בבית המשפט והתקשה לברר נושא זה. טענות כלליות אלה אינן מצביעות באופן משכנע על מניעה אמיתית לברר מהו המועד שבו היה על המבקש להגיש את ההליך לבית המשפט, ובוודאי אינן יכולות להצדיק פנייה כה מאוחרת בערעור פסלות.

מעבר לכך, עיון בהחלטת בית המשפט קמא ובנימוקי הערעור גופו מלמד כי סיכויי ההליך, על פני הדברים, נמוכים, זאת בהיעדר בסיס לכאורי לקיום עילה לפסלות שופט.

אשר על כן, הבקשה נדחית.