בש"פ 404/06 מדינת ישראל נ. בוטרוס סובחי עזאם

1.זו בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 21.1.06 או עד למתן פסק דין בעניינו.

2.המשיב מואשם בארבע עבירות של נסיון לרצח שביצע בארבעה אנשים, שכניו, עימם התפתח ריב אלים. מיוחס לו כי ביום 26.3.05, בעקבות מריבה בין אשת המשיב ושני בניו לבין בני משפחה שכנה, נטל המשיב רובה ציד מביתו, וירה במתלוננים בכוונה לגרום למותם. לאחר שנפלו המתלוננים פצועים על הקרקע, יצא בן נוסף של המשפחה היריבה מבית המשפחה, ובטרם הספיק להתקרב לבני משפחתו השוכבים פצועים, ירה המשיב גם בו בכוונה לגרום למותו. המתלוננים נפצעו קשה ונזקקו לאשפוז ולניתוחים רפואיים.

3.עד כה, התקיימו שתי ישיבות הוכחות, וכפי שנמסר היום, קבועים עוד 6 מועדי הוכחות בחודשים הקרובים. המדינה מפרטת את השתלשלות המהלכים בתיק זה, מהם עולה כי, במהלך תקופת המעצר, ביקשה ההגנה מספר דחיות לצרכיה, ובין לבין התנהל גם הליך גישור בין הצדדים, ובמועד אחד לא הובא המשיב לבית המשפט עקב תקלה. גם העומס המוטל על הערכאה הדיונית השפיע על קצב ניהול המשפט. ניתן לומר כי במהלך תקופת המעצר הראשונה לא נכנס ניהול המשפט להילוך גבוה, אולם עתה קבועות מספר ישיבות הוכחות והצפי הוא כי המשפט יתקדם ויסתיים בתוך מספר חודשים.

4.מקרה זה אינו שגרתי במובן הבא: מסוכנותו של המשיב לסביבתו, כפי שעולה מהעבירות המיוחסות לו היא בולטת ומעלה חשש של ממש כי שחרורו נכון לעת זו עלול לגרור אחריו התלהטות יצרים חדשה ולהביא לעימותים אלימים, פגיעות גוף ואף פגיעות בנפש. עם זאת, מאחר שהרקע לאירועים נובע ממריבה בין משפחות, ראיתי לנכון לבקש משירות המבחן לבחון את מצב הדברים בשטח נכון לעת זו מבחינת הסיכונים הצפויים משחרור אפשרי של המשיב לחלופת מעצר. מהתסקיר שהוגש ביום 8.2.06 עולה, בראש וראשונה, כי המשיב עצמו חרד וחושש מפגיעה בו או בבני משפחתו; ראש המשפחה שנפגעה מהירי טען בפני שירות המבחן כי שחרור המשיב מהמעצר עלול להביא להשלכות קשות, איבוד שליטה, והפרת האיזון העדין שהושג כיום בין המשפחות הניצות. על פי התסקיר, גם אנשי ציבור אחרים בסביבה הקרובה למשפחות היריבות ציינו כי כל עוד לא הושגה סולחה בין הצדדים, השחרור עלול להסעיר רוחות ולהביא להתפרצויות זעם בעיקר על רקע עדתי; לאור כל אלה, המליץ שירות המבחן להימנע משחרור המשיב נוכח הסכנה הטמונה בכך, שקשה להעריך את ממדיה והשלכותיה.

5.דומה, כי ממצאי שירות המבחן בתסקירו המעודכן אינם מותירים ספק כי שחרור המשיב בחלופת מעצר נכון לעת זו איננו אופציה אפשרית, ואיננו מתיישב עם קו פעולה אחראי המבקש למנוע פגיעה אפשרית במשיב עצמו באם ישוחרר, או פגיעה באחרים. הקרקע עדיין לוהטת מתחת לרגליהם של המעורבים בפרשה זו, ובנסיבות אלה בידודו של המשיב מסביבתו, וממוקד בעירה אפשרי באם ישוחרר, הוא בלתי נמנע. ואכן, נראה כי בא-כוח המשיב, עורך-דין דוד יפתח, לא חלק על מסקנה מתחייבת זו. אין בכך כדי לומר כי לא יתכן שינוי נסיבות בעתיד, והדברים, מעצם טבעם, מחייבים בחינה מחודשת מעת לעת. אין בכל אלה גם כדי להמעיט מן הצורך לעשות כל שניתן כדי להתקדם בניהול המשפט ולסיימו בהקדם ככל האפשר, בהתאם ליכולתה האובייקטיבית של הערכאה הדיונית.

6.לאור האמור, אני מקבלת את בקשת המדינה, ומאריכה את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 21.1.06 או עד למתן פסק-דין בעניינו, לפי המוקדם.