בש"פ 4040/05 מדינת ישראל נ. יהודה (אודי) הרוש

א.בקשה להארכת מעצר שלישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 בתשעים יום, החל מיום 7.5.05.

ב.על פי המתואר בכתב האישום, עובר ליום 7.3.04, קשרו ביניהם המשיב והנאשם הנוסף בכתב האישום קשר להחזיק בסם מסוכן מסוג קוקאין בכמות של 2 ק"ג. בתאריך 7.3.04 הגיעו השניים לכביש המוביל לכפר חיטים. הם נעצרו בסמוך לכפר על ידי מחסום משטרתי שהוצב שם, ובחיפוש שנעשה ברכב, נתפסה מזוודה אשר הכילה כ-2 ק"ג נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין.

ג.כתב האישום מייחס למשיב עבירה של החזקת סם מסוג קוקאין בכמות של כ-2 ק"ג וכן עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לפשע. המשיב נעצר עד תום ההליכים בבית המשפט המחוזי בנצרת (השופט אברהם), וערר על כך נדחה על-ידי בית משפט זה (השופטת פרוקצ'יה). בית משפט זה (השופטת חיות) האריך את המעצר לאחר תשעה חודשים, חרף ביקורת שמתח על התנהלות התביעה בתשעת החודשים הראשונים. ההארכה ניתנה לארבעים וחמישה יום. לימים הוארך המעצר בהסכמה בתשעים יום (השופטת ביניש). שותפו של המשיב לעבירה הורשע בכתב אישום מתוקן, בגדרי הסדר טיעון. יצוין כי בתקופת ההארכה האחרונה לא התקיימו ישיבות הוכחות, מטעמים שונים, בחלקם בקשות מטעם בא כוח המשיב.

ד.(1) טוענת המבקשת, כי מסוכנותו של המשיב נגזרת מטיב העבירות המיוחסות לו והיא לא קהתה עם חלוף הזמן. נקבעו שני מועדים לסיום פרשת התביעה וראשית פרשת ההגנה, וזאת במאי-יוני 2005.

(2) בא כוח המשיב טען בלהט נגד בזבוז זמן על-ידי התביעה בטיפול בתיק, תחילה באשר לתעודת החסיון, אחר כך בהגשת ראיות שחייבה בקשת פסילה, ולבסוף חזרה מן הראיות הללו.

(3) גם בתיק זה, כבתיקים לא מעטים לפי סעיף 62, אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. שני קילוגרם קוקאין מדליקים אור אדום עז כנגד שחרור לחלופה. מאידך גיסא, חלק ניכר מהימשכותו של התיק נזקף לחובת התביעה; וגם זכויות המשיב אינן אסקופה הנדרסת. הגיעה עת לסיים את התיק. החלטתי במאזן להאריך את המעצר עד יום 15.7.05. ככל שהדבר תלוי בבית המשפט הדן, בודאי יעשה כל מאמץ להביא את התיק לידי גמר עד אותו מועד, קרי, עד לפגרת בתי המשפט.