בש"פ 4053/07 מדינת ישראל נ. דויט סנדקה

בתאריך 3.2.06, קרוב לחצות, הציע המשיב לאדם שפגש ברחוב להצטרף אליו כדי לקנות סיגריות. לפתע, שלף המשיב סכין שנשא עמו ודקר את אותו אדם בצווארו, בחזהו ובזרועו. לאחר מכן גנב המשיב מקורבנו טלפון נייד ו-150 ש"ח ונמלט.

לאחר כשבוע, ולמען הדיוק בתאריך 10.2.06, בשעת לילה מאוחרת, ובמהלך בילוי במועדון בלוד, פרץ ויכוח בין המשיב לשלום אלפא ז"ל (להלן: המנוח). אותו ויכוח נמשך מחוץ למועדון, ובמהלכו שלף המשיב סכין מטבח ודקר את המנוח 6 דקירות שחדרו ללבו, לכבדו וגם לראשו. כתוצאה מאותן דקירות, נגרם מותו של המנוח.

שני האירועים המתוארים לעיל, עומדים במרכזו של כתב אישום שהוגש נגד המשיב לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 24.2.06, ובו יוחסו לו עבירות רצח, שוד וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. מאז הגשת כתב האישום חלפו חודשים רבים, במהלכם הוארך מעצרו של המשיב פעמיים, אולם הדיון בעניינו לגופם של האישומים טרם החל. גרמו לכך דחיות אותם ביקשה ההגנה לצורך עריכתן של בדיקות ולניהול משא ומתן עם התביעה, אולם בעיקר גרם לכך יומנו העמוס של בית המשפט המחוזי. לתיק זה נקבעו מספר מועדים, אולם הם בוטלו הואיל ובית המשפט היה צריך להקדים את שמיעתם של תיקים אחרים. עתה קבועים לשמיעת עניינו של המשיב שני מועדים בלבד, האחד בחודש יוני 2007, והאחר בחודש ספטמבר 2007.

אקדים ואומר כי אין חולק על כך שמדובר באישומים חריגים בחומרתם ושהסכנה החמורה הנשקפת מהמשיב גלויה על פניה. אולם, וכפי שאמרתי לא אחת, גם לנאשם מסוגו עומדת חזקת החפות כל עוד לא הורשע, והמעט שהכל חייבים בו הוא לקיים את משפטו במהירות וביעילות. חובה זו הופרה בעניינו של המשיב, וחוששני שגם ימי הדיון הבודדים שנקבעו לתיק זה לא יביאו לסיומו, ועל כן אני צופה כי המדינה תידרש להגיש בקשות מעצר נוספות בעתיד. עם מצב זה לא ניתן ואסור להשלים, ועל כן מתבקש בית המשפט המחוזי לשוב ולבדוק בהקדם אם ניתן לקבוע מועדי דיון נוספים בתקופה הקרובה, כדי להדביק את הפער שנוצר בהתקדמות בהליך.

בנסיבות אלו, ולא בלב קל, אני נעתר לבקשת המדינה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, שתחילתם ביום 23.5.07 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 1025/06 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הכל על פי המוקדם.