פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
4071/00
בפני:
כבוד השופט י' זמיר
העוררים
:
1.
סטיבן דיב
2.
אבראהים דיב
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 3.5.00 בב"ש
90817/00
ו90816/00- שניתנו על
ידי
כבוד השופטת ע' סולומון-צ'רניאק
תאריך
הישיבה: י"א סיוון תש"ס (14.6.2000)
בשם
העוררים: עו"ד אהרון רוזה
בשם
המשיבה: עו"ד ז'ק חן
החלטה
שני העוררים הם אחים, האחד כבן 23 שנים והשני כבן 21 שנים. הם מתגוררים ביפו יחד עם הוריהם ואחותם. שני העוררים והוריהם הועמדו לדין בפני בית משפט השלום באשמה של כליאת אדם, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. לפי כתב האישום הם כלאו את אחותם בדירתם למשך שבוע ימים, היכו אותה ואיימו עליה שיהרגו אותה אם לא תפסיק את קשריה עם גבר מסויים. בית משפט השלום החליט לעצור אותם עד תום ההליכים, וערר שהגישו לבית המשפט המחוזי נדחה.
בערר לבית משפט זה, כמו בערכאה קמא, מוסכם על בא-כוח העוררים שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום. אולם הוא טוען כי בנסיבות המקרה ניתן להסתפק במעצר בית. ראשית, אמם של העוררים שוחררה מן המעצר ללא תנאי ואביהם של העוררים שוחרר מן המעצר למעצר בית. לטענתו, תהיה בכך הפליה של העוררים אם לא ישוחררו גם הם, כמו אביהם, למעצר בית. לצורך זה הוא מציע מעצר בית אצל קרוב משפחה בעכו, שם שוהה גם האב, רחוק ממקום מגוריה הקבוע של האחות. שנית, טוען בא-כוח העוררים, מעצר בית ינטרל את הסיכון הצפוי מן העוררים, במיוחד משום שאחותם הועברה למעון כלשהו, ואין הם יודעים היכן המעון.
בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי החליטו כי נסיבות המקרה חלופת מעצר לא תשיג את מטרת המעצר. הם הגיעו למסקנה, על יסוד חומר הראיות, שאחותם של העוררים נתונה בסכנה ממשית, ומעצר בית לא יסלק את הסכנה. גם אני לא שוכנעתי כי די במעצר בית כדי למנוע סכנה מן האחות, ולכן איני רואה יסוד להחליט אחרת מכפי שהחליטו בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי.
אוסיף ואומר כי פועל יוצא מן ההחלטה להחזיק את העוררים במעצר עד תום ההליכים הוא שיש לפעול כדי לסיים את משפטם בהקדם. בית המשפט אמור לשמוע את הראיות במשפט ביום 3.7.00. המשפט אינו נראה מורכב וניתן להניח כי בית המשפט יסיים את מלאכתו במועד מוקדם.
הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ב סיוון תש"ס
(15.6.2000).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00040710.
I02