בש"פ 4094/12 זאב וולמיש גרובנר נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בחיפה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של שוד, קשר לפשע, גניבה מרכב, שינוי זהות של רכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בגין כך נגזרו על המבקש, בין היתר, 64 חודשי מאסר בפועל, וכן הופעלו בעניינו 12 חודשי מאסר על תנאי במצטבר, כך שנקבע כי בסך-הכל ירצה המבקש 76 חודשי מאסר בפועל. גזר-הדין בעניינו של המבקש ניתן בבית-המשפט קמא ביום 12.7.2011, במעמד המבקש ובא-כוחו דאז. לפניי עותר המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על הרשעתו ועל חומרת העונש שהושת עליו. המשיבה מתנגדת לבקשה.

משך האיחור בהגשת ההליך הוא משמעותי (מספר חודשים). הסבריו של המבקש לאיחור זה אינם נקיים מספקות, על-אף ההזדמנויות שניתנו למבקש להבהירם. כך, המבקש טוען כי הודעת ערעור פורמאלית נשלחה מטעמו באמצעות פקסימיליה למספר פקס "אשר מפורסם ברשומות" ביום ה- 45 שלאחר מתן גזר-הדין בעניינו. עם זאת, המבקש נמנע מלציין את פרטי זהותה של הידידה שלפי הנטען הדפיסה ושלחה בפקס את הודעת הערעור הפורמאלית עבור המערער במועד הנטען. אף לא צוינו פרטי מספר מכשיר הפקסימיליה שלפי הטענה אליו נשלחה הודעת הערעור על-ידי אותה ידידה עלוּמה. זאת ועוד; טענתו של המבקש לפיה סבר לתומו כי פתיחת הליך ערעור הוא "הליך פרוצדורלי הלוקח זמן רב" נטענה בעלמא, בלא להסביר מתי לשיטתו של המבקש הוא גילה בדיעבד כי לא נפתח הליך בעניינו, ומדוע פנה דווקא כעת לבית-משפט זה בבקשה להארכת מועד. טענותיו הנוספות של המבקש לעניין מצבו הבריאותי נטענו אף הן באופן סתמי - ללא פירוט, ללא תיעוד מתאים וללא הסבר מה טיב הקשר בין המצב הבריאותי הנטען לבין האיחור הניכר בהגשת ההליך. יחד עם זאת, ולשם השלמת התמונה, יצוין כי ניתן למצוא תמיכה חלקית למקצת מהסבריו של המבקש לפניי, בעובדה כי הודעת הערעור הפורמאלית מיום 23.5.2012 אכן הוגשה בפורמט מודפס על-אף שהמבקש הינו אסיר ואינו מיוצג. הדבר מתיישב לכאורה עם טענת המבקש כי גורם כלשהוא מחוץ לבית-האסורים סייע בידיו בהכנת הודעת הערעור, אף שבכך בלבד אין כדי להוכיח את טענת המבקש בדבר המועד בו נשלחה לראשונה הודעת הערעור למזכירות בית-המשפט.

על-אף שנותרה אי-בהירות בהסבריו של המבקש ובלא להתעלם ממשך האיחור, ראיתי - לא בלי היסוס - להיעתר לבקשת האורכה שלפניי. כך הוא הדבר, הן בהתחשב בכך שבהליכים פליליים אין צורך בהוכחת "טעם מיוחד" ודי ב"טעם המניח את הדעת" לאיחור בהגשת ההליך; והן בהתחשב בכך שעסקינן בערעור בזכות על הרשעה בעבירות חמורות בעטין הוּשת על המבקש עונש מאסר משמעותי. בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שהמבקש אינו מיוצג בהליך שלפניי, לא ראיתי לחסום את דרכו לבירור טענותיו לפני ערכאת הערעור.

אשר על כן, ולוּ לפנים משורת הדין, הבקשה להארכת מועד מתקבלת והמועד להגשת הערעור מוארך עד ההגשה בפועל. המזכירות תפתח הליך מתאים (ע"פ) ותתייק בתיקי השופטים החלטתי זו.