פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4136/03
בפני:
כבוד השופט א' מצא
העורר:
יקותיאל זיני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 2.5.03
בב"ש 2341/03 שניתנה על-ידי כבוד השופט ר' ג'ורג'ורה
תאריך הישיבה: י"ג באייר
תשס"ג (15.5.03)
בשם העורר: עו"ד ש'
בלומנפלד
בשם המשיבה: אין התייצבות
(בשל השביתה במשרדי הממשלה)
החלטה
העורר עומד לדין בבית-המשפט המחוזי בחיפה בשל סחיטה באיומים ועבירות נוספות. עם הגשת כתב האישום נגדו ביקשה התביעה לעוצרו עד תום ההליכים. ביום 11.12.02, משהובאה בקשה זו לדיון, החליט בית-המשפט המחוזי לשחרר את העורר בערובה ובתנאים מגבילים, ובכללם איסור לצאת מביתו בחדרה שבו חויב להימצא בתנאים של מעצר בית מלא. ביום 28.2.03 נעתר בית-המשפט המחוזי לבקשת העורר בכך שהקל את תנאי מעצר הבית כלהלן: העורר הורשה לצאת מביתו בשעות היום לעבודה בפיקוחו הצמוד של הקבלן מר אושרי מורגן. הקבלן קיבל על עצמו להסיע את העורר מביתו לעבודה מדי בוקר, וכן להחזירו לביתו בכל יום לא יאוחר מן השעה 20:00. להבטחת התחייבותו זו חויב הקבלן בערבות אישית ובהפקדת ערבון נוסף בסך 7500 ₪. העורר עצמו חויב בערבות אישית וכן בהפקדת ערבון בסך 30,000 ₪. בכך הוגבל מעצר הבית של העורר לשעות הלילה בלבד, החל מן השעה 20:00.
ביום 3.4.03 הוחזר העורר לביתו על-ידי הקבלן סמוך לשעה 21:30. העורר והקבלן נעצרו יחדיו על-ידי המשטרה באותו ערב כחשודים בביצוע עבירה. בעקבות זאת, ובהסתמכה על הפרת תנאי השחרור, ביקשה התביעה מבית-המשפט המחוזי לחלט את הערבויות שהופקדו לשחרורו של העורר ולהחזיר את העורר למעצר עד תום ההליכים במשפטו. בית-המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי העורר לא נתן הסבר מניח את הדעת להפרת תנאי השחרור, שהתבטאה כאמור בכך שביום 3.4.03 חזר לביתו בשעה 21:30 במקום בשעה 20:00. בית-המשפט סבר שבכך קמה עילה לבטל את השחרור ולהחזיר את העורר למעצר. עם זאת, החליט לתת לעורר הזדמנות נוספת להוכיח שהוא ראוי לאמון שבית-המשפט נתן בו. בית-המשפט ביטל את הרשות שניתנה לעורר, על-פי החלטתו הקודמת, לצאת לעבודה בשעות היום בפיקוחו של הקבלן מורגן, והתנה את שחרורו מכאן ואילך בהימצאותו בתנאי מעצר בית מלא, בביתו ובפיקוחה של אשתו. בנוסף החליט בית-המשפט לחלט לטובת אוצר המדינה את הערבון בסך 7500 ₪ שהופקד על-ידי הקבלן מורגן וכן סך 5000 ₪ מתוך סכום הערבון שהופקד על-ידי העורר להבטחת תנאי שחרורו ממעצר.
בערר שלפניי מבקש הסניגור לבטל את חילוט הערבון בסך 5000 ₪ מכספו של העורר; וכן לאפשר לעורר לשוב ולצאת לעבודה בפיקוחו הצמוד של אדם אחר המוכן להעסיקו. הנימוק שביסוד שתי הבקשות הוא שהאשם להפרת תנאי השחרור רובץ, כולו או רובו, לפתחו של הקבלן מורגן ולא לפתחו של העורר.
מצאתי טעם לדון בערר בהעדר בא-כוח המשיבה, שבשל השביתה במשרדי הממשלה נמנע מלהתייצב לדיון. לגוף העניין, ומשהועמדתי על-ידי הצגת מסמך על מצבו הכלכלי הקשה של העורר, אני מחליט לקבל את הערר במובן זה שצו החילוט המתייחס לערבון שהופקד על-ידו יוגבל לסך 2500 ₪ תחת 5000 ₪. השאלה אם ניתן להתיר לעורר יציאה לעבודה בפיקוחו של אדם אחר טעונה בירור לפני בית-המשפט המחוזי. כדי לאפשר לעורר להביא לפני בית-המשפט את הצעותיו יוחזר ההליך לבית-המשפט המחוזי. השופט המלומד יבדוק וייווכח אם איזו מן ההצעות שתובאנה בפניו ראויה להתקבל, ובאילו תנאים. למותר לומר, כי בהעדר ערר של הקבלן מורגן על חילוט הערבון שהופקד על-ידיו, אינני נוקט כל עמדה לגבי צדקת ההחלטה בעניינו.
ניתנה היום, י"ג באייר תשס"ג
(15.5.03).
ש ו פ ט