החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 415/12 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני משפחה · מעצר קטין וחלופת מעצרבקשה לשחרור ממעצר שהגישה אמו של קטין המיוצג על ידי עורך דין, הוגשה לבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

האם הגישה בקשה לשחרור בנה הקטין ממעצר לחלופה בבית חברה, בטענה למעצר שלא כדין. בית המשפט דחה את הבקשה, שכן ניתנה הכרעת דין לפני חלוף ששה חודשי מעצר, והקטין מיוצג וההחלטה הקודמת בעניינו כבר קבעה כי אין מקום לשחרור לחלופה בשלב זה.

העובדות

הקטין עמד לדין פלילי והודה והורשע בשנית לאחר הסדר טיעון שהושג בגישור. שירות המבחן לא המליץ על חלופת מעצר, והתיק נקבע לטיעונים לעונש. עניינו של הקטין נדון קודם לכן בבית המשפט העליון בבש"פ 4785/11, שם נדחה ערר על החלטת המעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הקטין מוחזק במעצר שלא כדין לאור חלוף ששה חודשי מעצר ללא הכרעת דין?
  2. 2.האם יש לשחרר את הקטין לחלופת מעצר בבית חברה של האם?

הלכות

  1. 1

    לא קיימת טענת מעצר בלתי חוקי כאשר ניתנה הכרעת דין לפני תום ששה חודשי מעצר.

    ״מתשובת המדינה עולה, כי ניתנה הכרעת דין בעניינו של הקטין עוד לפני תום ששה חודשי מעצר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הבקשה נדחתה אף ללא דיון במעמד הצדדים, והטענות שהועלו כבר נדחו בעבר.

    ״ניכר בבקשה כי האם חוזרת ומעלה טענות שנדחו כבר על ידי בית המשפט״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חלופת מעצר
  • הכרעת דין
  • ששה חודשי מעצר
  • הסדר טיעון
  • שירות המבחן
  • תסקיר
  • מעצר שלא כדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט

העליון

בש"פ

415/12

לפני:

כבוד השופט י' עמית

העורר:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר לשחרור הקטין ממעצר

בשם הקטין:

אמו

בשם המשיבה:

עו"ד יעל שרף

החלטה

הבקשה דכאן הוגשה על ידי אמו של הקטין, למרות שהוא מיוצג על ידי עורך דין. ככל שעלה בידי לרדת לסוף דעתה של האם, הטענה היא כי הקטין מוחזק במעצר שלא כדין והיא עותרת לשחררו לאלתר לחלופת מעצר בבית חברה של האם.

מתשובת המדינה עולה, כי ניתנה הכרעת דין בעניינו של הקטין עוד לפני תום ששה חודשי מעצר, כך שאין מקום לטענה למעצר בלתי חוקי בניגוד להוראת סעיף 61

לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים], התשנ"ו-1996. עוד עולה מפרוטוקול הישיבה מיום 12.1.2012, כי לאחר שהקטין חזר בו מהסדר הטיעון והתיק נקבע לשמיעת ראיות, חזרו הצדדים והגיעו להסדר טיעון, בעקבות הליך גישור בו נכחה גם אמו של הקטין; כי הקטין הודה והורשע בשנית; כי שירות המבחן לא ממליץ על חלופת מעצר;

וכי התיק קבוע לטיעונים לעונש, ובמקביל, להמשך הליך גישור.

בשולי הדברים, אציין כי עניינו של הקטין כבר נדון בפני בית משפט זה (וערר שהוגש על ידו

נדחה בהחלטתו של כב' השופט הנדל מיום 4.7.2011 (בש"פ 4785/11) שם נאמר:

"יודגש כי העורר הודה בעובדות כתב האישום לפני בית המשפט

וכי העבירות המיוחסות לו מקימות עילת מסוכנות. נכון הוא שנערך ניסיון לפנות למסלול שיקומי, לרבות החזקתו של העורר במעון נעול. ברם, מהחומר עולה שקיים חשש שהעורר "אינו בשליטה". נקבע כי הוא מהווה סיכון לנוכחים במעון, לרבות גורמי סמכות – בגין מעשים אחרים המיוחסים לו. לרבות תקיפת רכז המעון. בנסיבות אלה, לא נפלה כל טעות בהחלטת בית המשפט

המחוזי אשר מצא לנכון לעצור את העורר בשלב זו, ולדחות את הדיון לזמן קצר לשם קבלת תסקיר. הרי לא ניתן לטעון כי לעורר זכות קנויה לשהות במעון – תהא התנהגותו אשר תהא. בדומה, ניתן להבין את החלטת בית משפט קמא כי בשלב זה אין מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר בבית אימו או בביתו של בן זוגה.

ויודגש, בית המשפט המחוזי לא סגר את השער בפני העורר. הדיון בהליך נקבע למועד קרוב, ה-17.7.2011. שירות המבחן נתבקש להגיש עד לאותו מועד תסקיר מעודכן אשר יביא בחשבון חלופות המשולבות עם אמצעי טיפול. הנה כי כן, בית המשפט המחוזי נהג בצורה שקולה ומאוזנת, תוך נכונות לבחון את עניינו של העורר, לאחר שיגיע לידיו תסקיר משלים. החלטת המעצר נגזרה מהתנהגותו של העורר על פי החומר שהוגש. ודוק, הנכונות לבחון - אין משמעותה התעלמות מהנתונים הקיימים אודות העורר".

סופו של דבר, שאני דוחה את הבקשה אף ללא דיון במעמד הצדדים, ואחזור ואציין כי הקטין מיוצג על ידי עורך דין, וניכר בבקשה כי האם חוזרת ומעלה טענות שנדחו כבר על ידי בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ז בטבת התשע"ב

(22.1.2012).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1לא קיימת טענת מעצר בלתי חוקי כאשר ניתנה הכרעת דין לפני תום ששה חודשי מעצר.
  2. 2הבקשה נדחתה אף ללא דיון במעמד הצדדים, והטענות שהועלו כבר נדחו בעבר.