בש"פ 4153/99 אלחדד אלי נ. מדינת ישראל

בפני בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בע"פ 736/98.

המבקש מבקש לערער על העונש שנגזר עליו על ידי בית המשפט קמא.

דינה של בקשה זו להידחות.

ראשית, מן הבקשה עצמה לא עולה כל נימוק לאיחור בהגשתה של בקשת רשות הערעור.

שנית, לגופו של עניין, סיכוייה של בקשה זו להתקבל, קלושים הם. הלכה היא כי ככלל לא יטה בית המשפט ליתן רשות לערער על חומרת העונש, אלא במקרים מיוחדים וחריגים (ראו למשל ע"פ 1174/97, רפאלי נגד מדינת ישראל , תקדין עליון, כרך 97(1) עמוד 42).

סיכומו של דבר, המבקש לא הצביע על נימוק להארכת המועד כמבוקש וגם לגופם של דברים סיכויי הבקשה קלושים. לאור זאת, אין מנוס מדחיית הבקשה, וכך אני מורה.

הבקשה נדחית.