בש"פ 4162/16 אייל ליאור נ. מדינת ישראל

1.בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה מיום 15.3.2016 שניתנה בידי כב' השופט מ' בן חיים מבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המבקש.

ההחלטה ניתנה במעמד הצדדים במסגרת הליך פלילי, ומכאן כי המועד להשיג עליה חלף ביום 20.3.2016.

בבקשה, אשר הוגשה ביום 23.5.2016, טוען המבקש כי הערעור הוגש לבית המשפט תחילה ביום 20.3.2016, אך לא התקבל לרישום בשל אי תשלום אגרה (או הגשת בקשה לפטור מאגרה). בעקבות תשובה זו של המזכירות (אשר הגיעה למבקש לדבריו ביום 16.4.2016) נעשה על ידי המבקש נסיון נוסף להגשת ההליך אך הוא לא התקבל לרישום בשל חוסרים נטענים בבקשת הפטור ומשחלף המועד להגשתו.

2.תחילה אציין כי תיאורו של המבקש וכן עיון בתכתובות שבתיק מעלה כי מזכירות בית המשפט סברה שמדובר בערעור על החלטת פסלות בהליך אזרחי, ועל רקע זה הודיעה למבקש כי פרק הזמן של עשרה ימים שהיה נתון לו להגשת ההליך הערעורי חלף וכי הבקשה שצירף לפטור מתשלום אגרה אינה מפורטת כדבעי (וגם בקשת הארכה דנן נפתח כבש"א ולא כבש"פ). אולם עיון בחומר שבתיק מלמד כי ההליך אשר במסגרתו ניתנה ההחלטה עליה מעוניין המבקש להשיג הוא הליך פלילי (ייתכן וטעותה הראשונית של המזכירות נבעה מכך שהמבקש לא צירף להליך שהגשתו התבקשה עותק של ההחלטה עליה ביקש להשיג). מכאן כי מצד אחד כלל לא נדרש המבקש לשלם אגרה בגין הערעור על ההחלטה בבקשת הפסלות, אך מצד שני המועד להגשת הערעור חלף חמישה ימים מיום מתן ההחלטה. הנה כי כן, השאלה אותה יש לבחון היא האם ההליך הגיע לבית המשפט לראשונה בתוך פרק הזמן האמור, כקבוע בדין.

2.המבקש ציין בבקשה שבפניי, אשר הועברה ללשכתי ביום 24.5.2016, כי ביום 20.3.2016 "הוגש ערעור לבית המשפט העליון". לעומת זאת במכתב אותו שלחה מזכירות בית המשפט למבקש ביום 4.4.2016 מצוין כי ההליך הגיע לבית המשפט (כפי הנראה בדואר) ביום 27.3.2016.

על מנת שהתמונה המלאה תהא בפניי יגיש המבקש השלמה לבקשתו בה יציין באיזה מועד הוגש ההליך בפועל במזכירות בית המשפט . המבקש יתמוך טענתו בעניין באסמכתא ובתצהיר.

השלמה כאמור תוגש עד ליום 14.6.2016.

המזכירות מתבקשת להודיע למבקש על תכנה של החלטה זו גם טלפונית (ולערוך בתיק תרשומת מתאימה).