בש"פ 4167/22 נתן מלכה נ. מדינת ישראל

1.

בקשה לרשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' גורדון ) מיום 15.06.2022 בעמ"ת 29133-06-22, במסגרתה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ח' פס ) מיום 13.06.2022 במ"ת 14548-06-22, בה הורה בית משפט השלום על מעצר המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.

כידוע, רשות לערור לבית משפט זה " בגלגול שלישי " תינתן במשורה, ורק במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לה. כמו כן, תינתן רשות לערור כאשר מדובר במקרים נדירים ביותר, בהם שיקולי הצדק מחייבים מתן רשות ערעור (בש"פ 4113/22 שוורץ נ' מדינת ישראל

19.06.2022); בש"פ 1999/17 שם טוב נ' מדינת ישראל

(03.03.2017); בש"פ 3360/14 גניש נ' מדינת ישראל

(13.05.2014)).

3.

המקרה שלפניי איננו נופל לגדר החריגים אלו.

4.

בית משפט השלום בחן את התשתית הראייתית נגד המבקש, וקבע כי אין כל כרסום ראייתי בתיק, בניגוד לנטען, וכי לא נפל פגם בשרשרת המוצג ביחס לסמים שנתפסו בביתו. זאת ועוד קבע כי מדובר בעילת מעצר בעוצמה גבוהה; כי מדובר בעבירות חמורות; וכי חומרתן מקבלת משנה תוקף נוכח עברו הפלילי של המבקש, בכללו בעבירה קודמת של שיבוש הליכי משפט, ונוכח העובדה כי המעשים המיוחסים לו עתה בוצעו בעודו מרצה מאסר בדרך של עבודות שירות.

5.

בית המשפט המחוזי בחן אף הוא את הראיות לכאורה אשר עומדות נגד המבקש, והגיע למסקנה כי מדובר בראיות לכאוריות משמעותיות לביצוע המעשים המיוחסים לו. בתוך כך נבחנו הנסיבות הספציפיות של המקרה דנן, המעידות על חומרת מעשיו של המבקש ועל רמת המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו. בית המשפט המחוזי הביא במניין שיקוליו גם את עברו הפלילי של המבקש, אשר כולל מספר הרשעות מתחום האלימות וכן עבירה של שיבוש מהלכי משפט. זאת ועוד, לא נעלמה מעינו של בית המשפט קמא עובדת היותו של המבקש אסיר המרצה את עונשו בדרך של עבודות שירות.

6.

החלטה זו, הנטועה כולה בדל"ת אמות המקרה הפרטני, לא מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית; בנוסף לכך היא גם לא מעוררת כל חשש לעיוות דין או לפגיעה בתחושת הצדק. משכך, אין כל טעם מבורר להיעתר לבקשה.

7.

הבקשה נדחית אפוא.