החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4175/02 מדינת ישראל נ. אלי דהן

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצרבקשה שנייה להארכת מעצר לפי חוק סדר הדין הפלילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן החלטה בבקשה שנייה של המדינה להארכת מעצרו של נאשם בעבירות סמים. נקבע כי למרות שהדחיות במשפט לא נבעו מההגנה, אופי האישום ומסוכנות המשיב, לצד עברו הפלילי, מצדיקים הארכת מעצר בתשעים ימים. הבקשה התקבלה.

העובדות

המשיב עצור כשנה בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, יבוא סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. משפטו נדחה כל עוד נמשך משפטו של עד התביעה העיקרי, שהואשם בכתב אישום נפרד, וכמה עדי תביעה לא התייצבו לדיונים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים בשל אופי האישום ומסוכנותו, למרות דחיות שנגרמו בהליך?

הלכות

  1. 1

    אילוץ מיוחד שנוצר עקב אי אפשרות להעיד את עד התביעה העיקרי לפני תום משפטו שלו, וכן דחיות שנגרמו מסיבות שאינן נוגעות להגנה, אינם שוללים לבדם הארכת מעצר כאשר משקל הנתונים המצטבר לחובת הנאשם גובר.

    ״משקלם המצטבר של הנתונים העומדים לחובתו של המשיב גובר וכי יש להיעתר לבקשה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מסוכנות
  • אילוץ מיוחד
  • עד תביעה
  • סם מסוכן
  • יבוא סם מסוכן
  • קשירת קשר לביצוע פשע
  • החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

4175/02

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המבקשת

:

מדינת

ישראל

נגד

המשיב

:

אלי

דהן

בקשה

שנייה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים

לפי

סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות

אכיפה-מעצרים),

התשנ"ו1996-

תאריך

הישיבה: י' בסיון התשס"ב (21.5.02)

בשם

המבקשת: עו"ש ד' זכריה

בשם

המשיב: עו"ד מ' גלעד

החלטה

1.בבית המשפט המחוזי בחיפה מתנהל משפטו של המשיב, בו הוא מואשם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, יבוא סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. המשיב עצור זה כשנה. ביום 3.2.02 החליטה חברתי, השופטת מ' נאור, להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, משחלפה התקופה הראשונה של תשעה חודשי מעצר. מונחת בפניי בקשתה השנייה של המדינה להארכת המעצר.

2.בחודש מאי 2001 הגיעה לביתו של אחד, צחי פולק, מעטפה שנשלחה מקולומביה. משהגיעה המעטפה לפולק הוא התקשר אל המשיב והודיע לו על כך. פולק נתפס ובידיו המעטפה. בתוכה היה משחק עשוי לוחות. בבדיקה התברר שמדובר בחומר שמשקלו כ1- ק"ג, אשר הכיל 71.1 גר' נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין. העובדות הנזכרות פורטו בכתב האישום שהוגש על המשיב. בכתב האישום אף נטען, כי עוד בתחילת חודש מאי 2001 קשר המשיב קשר עם פולק לעניין יבוא הסם מקולומביה. פולק הואשם בכתב אישום נפרד. כל עוד נמשך משפטו של פולק, שהוא עד התביעה העיקרי נגד המשיב, לא ניתן היה לקדם את משפטו של המשיב. בישיבה שנערכה בבית משפט קמא ביום 2.4.00 הודיעה המבקשת, כי נותרו לה שני עדי תביעה, אשר אחד מהם לא יכול היה להגיע לדיון עקב המצב הביטחוני. נקבעו ישיבות נוספות לימים 12.5.02 ו19.5.02-. עד התביעה שלא התייצב ביום 8.4.02 לא הגיע אף לדיון ביום 12.5.02, בשל כך ששהה בחו"ל. הישיבה שהייתה אמורה להיערך ביום 19.5.02 בוטלה מיוזמתו של בית המשפט. עתה קבועות שתי ישיבות נוספות, האחת ליום 11.6.02 והאחרת ליום 14.6.02. המבקשת מעריכה שניתן יהיה לסיים את שמיעת ההוכחות בישיבות אלה ואילו הסנגור אינו חושב כך.

3.מתיאורה של השתלשלות העניינים עולה, כי במקרה זה נוצר אילוץ מיוחד, שכן לא ניתן היה להעיד את עד התביעה העיקרי לפני תום משפטו שלו. בנוסף לכך נגרמו דחיות בשל סיבות אחרות, שאינן נוגעות להגנה. עם זאת, נראה לי שקיימת הצדקה להאריך את המעצר בשל אופי האישום בו מדובר ומסוכנותו של המשיב, אשר אף עולה מעברו הפלילי. איני מתעלם מכך שכאשר הוחלט ליתן את הארכה הראשונה דומה היה כי משפטו של המשיב עומד לפני סיום, והנה עתה מתברר שאין פני הדברים כך. אף על פי כן, דעתי היא, שמשקלם המצטבר של הנתונים העומדים לחובתו של המשיב גובר וכי יש להיעתר לבקשה.

4.אשר על כן, יוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 25.5.02 או עד למתן פסק דין בת.פ. 223/01 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

ניתנה היום, י' בסיון תשס"ב

(21.5.02).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אילוץ מיוחד שנוצר עקב אי אפשרות להעיד את עד התביעה העיקרי לפני תום משפטו שלו, וכן דחיות שנגרמו מסיבות שאינן נוגעות להגנה, אינם שוללים לבדם הארכת מעצר כאשר משקל הנתונים המצטבר לחובת הנאשם גובר.