פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
4189/97
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המערערים
:
1.
אילוז יניב
2.
אילוז גיא
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים
מיום 26.5.97 בב"ש 1220/97
(ת"פ
406/97) שניתנה על-ידי כבוד השופט
צ'
כהן.
תאריך
ישיבה: טז בתמוז התשנ"ז (21.7.1997)
בשם
העוררים: עו"ד צבי אבנון
בשם
המשיבה: עו"ד אפרת ברזילי
החלטה
העוררים מואשמים בבית-המשפט המחוזי בירושלים בשורה של עבירות אלימות קשות, לרבות בעבירה של נסיון לרצח, שאך בנס לא הסתיים במות הקורבן. בית-משפט קמא האריך את מעצרם של העוררים עד לתום הליכי המשפט, ועל החלטה זו הוגש הערר שבפני.
נסיבות העבירות כשלעצמן, מעלות חשש כי העוררים עלולים לפגוע בשלום הציבור, ובמיוחד בשלום המתלונן, אם הם ישוחררו ממעצרם. לא מצאתי בטענות הסניגור, עורך-הדין צבי אבנון, נימוק כלשהו היכול להסיר חשש זה.
הטענה היחידה, שיכול היה להיות בה ממש, נוגעת להבחנה שעשה בית-משפט קמא בין העוררים לבין אחיהם המואשם גם הוא בעבירות המיוחסות לעוררים, כאשר החליט לעצור את העוררים עד תום ההליכים בהסכמת המדינה, ואילו את האח החליט לשחרר ממעצרו. ואולם, להבחנה זו יש הצדקה, מאחר שהנאשם ששוחרר ממעצרו הינו נער כבן 17 שנים, עברו נקי ולדעת התביעה הראיות הקיימות נגדו מוצקות פחות מהראיות הקיימות נגד שני העוררים. לפיכך, גם דין טענה זו של הסניגור להדחות.
על-יסוד האמור לעיל אני דוחה את הערר.
ניתנה
היום, טז בתמוז התשנ"ז (21.7.1997).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן
מזכיר
ראשי