בש"פ 4193/99 מרדכי אוקנין נ. מדינת ישראל

1.העורר נאשם בניסיון התפרצות לבנין שאינו מקום מגורים ב25.5.99-, בהתפרצות למקום מגורים ב4.1.99- ובהחזקת סם מסוכן.

בית משפט השלום שדן במעצר עד תום ההליכים של העורר ושל אחיו ראובן, שנאשם יחד עמו באחת משלוש העבירות שהיא ניסיון ההתפרצות לבניין שאינו מקום מגורים ב25.5.99-, הורה על שחרורו בתנאים של האח ראובן ועל מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לבית משפט השלום, שקל בית המשפט מחדש חלופה שהוצעה עוד בדיון הראשון ונדחתה והיא "מעצר בית" מלא בבית גב' בת-שבע איטח, והגיע למסקנה שניתן לשחרר את העורר באותה חלופה עצמה.

בית המשפט המחוזי ביטל את ההחלטה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. על כך הערר שלפנינו.

2.לטענת הסניגור המלומד, לא שקל כלל בית המשפט המחוזי חלופת מעצר, דבר שהיה עליו לעשות. עוד טען הוא, כי נוצרה אפליה בין העורר לבין אחיו ראובן, ששוחרר בתנאים וכי לצורך השוואה אין להתייחס לעבירת ההתפרצות מ4.1.99- בה לא מעורב האח ראובן. הטעם לכך - לפי הטענה - הוא, כי משנעצר העורר בעקבות אותה עבירה, שוחרר הוא בערבות עצמית והובטח לו כי לא יועמד לדין. הוא הסתובב חופשי עד לביצוע העבירה יחד עם אחיו ב25.5.99-.

3.העבירות שבצע העורר חמורות הן. הן מטרידות את שלום ומנוחת הציבור ופוגעות ברכושו ובשלוותו. קופה של שרצים תלויה לעורר מאחורי גבו, עד שניתן לראות בו עבריין מועד. כן עומדות לחובתו עבירות סמים, בריחה ממשמורת ועוד. ב1/97- שוחרר מבית הסוהר לאחר ריצוי עונש מאסר של 4 שנים ו8- חודשים וגם קודם למאסר זה, ריצה מאסרים בגין הרשעותיו בעבירות שונות.

4.ההבדלים בינו לבין אחיו בולטים הם. האחד, העובדה כי מעל לראשו תלויים היו שני מאסרים על תנאי שלא הרתיעוהו. השני, כי לבד מן העבירה של ניסיון התפרצות לבניין שאינו למגורים נאשם העורר גם בהתפרצות - במועד קודם - למקום מגורים וכן בעבירת סם. ואילו האח נאשם במקרה אחד.

המשיבה מכחישה מכל וכל כאילו הובטח לעורר דבר בקשר לאי העמדה לדין בעקבות העבירה מ4.1.99-.

5.לאור כל האמור לעיל, אין מקום לחלופת מעצר, שכן, אין בחלופה כזו כדי לנטרל את מסוכנותו ולהבטיח את שלום הציבור מפני רעתו.