בש"פ 4204-24 בש"פ 4204-24

1.בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 9.5.2024 (מ"ת 43889-01-24, השופט נ' אבו טהה). בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של העורר לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד לתום ההליכים בעניינו.

2.העורר נעצר ביום 3.1.2024 ומעצרו הוארך מעת לעת. ביום 18.1.2024 הוגש נגדו ונגד אדם נוסף (להלן: השותף) כתב אישום לבית המשפט המחוזי. על-פי עובדות כתב האישום, עובר ליום 27.12.2023 העורר והשותף קשרו קשר לייבוא סמים מסוכנים לישראל. בהמשך לכך, ביום 28.12.2023 הגיע השותף לבריסל באמצעות כרטיסי טיסה ששלח לו העורר. השניים נפגשו בשדה התעופה והעורר מסר לשותף מזוודה בעלת דופן כפולה שהכילה בתוכה למעלה מעשרה קילוגרמים של סם מסוכן מסוג KETAMINE, שאיתם השותף נכנס לישראל. בשל כך, יוחסו לעורר בכתב האישום עבירות של יצוא, יבוא, מסחר והספקה לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, וכן עבירה של החזקה ושימוש לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לאותה הפקודה, כולן ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

3.יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר וכי העבירות המיוחסות לו מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. עוד נטען כי מתקיימות בעניינו של העורר עילות מעצר בשל חשש לשיבוש הליכי משפט וחשש להימלטות מן הדין לפי סעיף 21(א)(1)(א) לאותו החוק. על כן, כך נטען, אין מקום לשקול חלופת מעצר בעניינו.

4.בדיון שהתקיים ביום 31.1.2024 הסכים בא-כוחו של העורר לקיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר, וביקש להורות על עריכת תסקיר מעצר בעניינו. בית המשפט המחוזי הורה על עריכת תסקיר שהוגש ביום 28.2.2024, ובו העריך שירות המבחן כי קיים סיכון להישנותה של התנהגות עוברת חוק מצד העורר. בתסקיר צוין כי בשנת 2022 העורר הורשע בעבירות אלימות, נהיגה פוחזת ורכוש, אשר בגינן נדון למאסר בעבודות שירות, מאסרים על תנאי וקנס. התסקיר הצביע על כך שעונשים אלו לא הניאו את העורר מביצוע עבירות נוספות, ונראה שהוא מתקשה בהבנת גבולותיו של החוק.

5.עוד עלה מהתסקיר כי הוריו של העורר נכונים לסייע לו, אלא שהם אינם מודעים במידה מספקת לחומרת מעשיו ולנסיבות מעצרו, ומביעים עמדה מגוננת כלפיו. ביחס לאפשרות להשתלבות באפיק טיפולי, ציין שירות המבחן כי הצהרתו של העורר לפיה הוא מעוניין בכך אינה מלווה בתובנה ביחס למוקדי הסיכון והקושי בהתנהלותו. על כן צוין כי להתרשמותו של שירות המבחן לא נראה שהעורר יוכל להתמיד בהליך טיפול אינטנסיבי. בהתאם לכך המליץ שירות המבחן על מעצרו של העורר על לתום ההליכים בעניינו.

6.בדיון שהתקיים ביום 29.2.2024, הסכים בא-כוחו של המשיב כי מעצרו של העורר יוארך עד תום ההליכים, תוך "שמירת הזכות לפנות בבקשה לעיון חוזר". בהתאם לכך, הורה בית המשפט המחוזי על הארכת מעצרו של העורר עד תום הליכים (להלן: החלטת המעצר).

7.ביום 12.3.2024 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר ובמסגרתה עתר לכך שיוגש תסקיר משלים בעניינו, לצורך בחינה נוספת של שחרורו לחלופת מעצר. ביום 27.3.2024 הגישה המדינה את תגובתה לפיה היא מתנגדת לבקשה. ביום 21.4.2024 הוגשה הודעה מבהירה מטעם העורר לפיה הוא מבקש לבדוק את ההיתכנות לשילובו בקהילה סגורה, ולצורך כך זקוק להגשת תסקיר מעצר משלים בעניינו.

8.בדיון שהתקיים ביום 8.5.2024 ביקש בא-כוחו של העורר לבחון שתי חלופות מעצר אפשריות מבחינתו – חלופה במסגרת ישיבה בירושלים ובפיקוח רב הישיבה, ולחלופין חלופה טיפולית שאליה הוא יופנה על-ידי שירות המבחן. בא-כוחו של העורר הטעים כי השותף הועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני ביום 16.4.2024. עוד ביקש בא-כוחו של העורר כי התיק יועבר לגישור אצל נשיא בית המשפט המחוזי. מנגד, בא-כוחה של המדינה טען כי אין צורך בהגשת תסקיר משלים בשל עמדתו הברורה של שירות המבחן בתסקיר שהוגש בעניינו של העורר ביום 28.2.2024.

9.למחרת, ביום 9.5.2024, דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של העורר לעיון חוזר בהחלטת המעצר. בעיקרו של דבר, בית המשפט המחוזי הפנה לאמור בתסקיר המעצר, ומצא כי לא חלו בעניינו של העורר התפתחויות "המצדיקות בחינה נוספת לאפיק טיפולי". בית המשפט המחוזי הבהיר כי לשם סטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן נדרשים טעמים מיוחדים וכבדי משקל, אשר לא הובאו בענייננו. בית המשפט המחוזי ציין כי למעשיו של העורר קדם תכנון וכי הוא הסתייע באחרים לשם הוצאת תכניתו הפלילי אל הפועל. עוד צוין כי לעורר נגישות לערוצי אספקת סמים גם מעבר לים וכי מסוכנותו מתגברת נוכח האמור בתסקיר שהוגש בעניינו. לצד זאת, בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתו של העורר והורה כי ייקבע מועד לגישור בפני נשיא בית המשפט המחוזי.

10.הערר שבפני מופנה כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. בתמצית, העורר טוען שבית המשפט המחוזי שגה בכך שלא ייחס מספיק חשיבות לגילו הצעיר ולנסיבותיו. העורר מוסיף וטוען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדחה את בקשתו לעיון חוזר גם מהיבטו של עקרון השוויון, בשים לב לכך שהשותף הועבר לאחרונה למעצר בפיקוח אלקטרוני. העורר מוסיף וטוען כי יש לבחון חלופת מעצר בעניינו משום שהותרתו מאחורי סורג ובריח היא בעלת "משמעות מכרעת לעיצוב דפוסיו".

11.הדיון בערר התקיים בפני ביום 27.5.2024, ונכחו בו גם הוריו של העורר. בא-כוחו של העורר התייחס לרקע המשפחתי והחברתי של העורר כמי שעזב את החברה החרדית, כמו גם לגילו הצעיר, וציין כי בנסיבות אלה יש הצדקה לבחון לעומק את חלופות המעצר שיכולות לסייע לו. מנגד, בא-כוחה של המדינה ציין כי טרם בשלה העת לשנות מן החלטת המעצר, וכי אין בתסקיר שהוגש בעניינו של העורר בסיס שיכול לשמש תימוכין לבקשה, בשים לב לאמור בו.

12.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הערר להידחות. אף אני שותפה להתרשמותו של בית המשפט המחוזי לפיה מאפייניו של העורר והמסוכנות העולה מן העבירות המיוחסות לו אינם מניחים בסיס להוסיף ולבחון את האפשרות של חלופת מעצר או את העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. זאת, מבלי לשלול שלאחר פרק זמן נוסף ניתן יהיה להגיש בקשה לעיון חוזר ולבחון זאת פעם נוספת, מתוך תקווה ששהותו במעצר תשמש עבורו בסופו של דבר גורם מרתיע. לכך יש להוסיף, כי העורר אינו מי שמתקיימים בעניינו התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה לבחינת האפשרות של חלופה טיפולית במסגרת המעצר. כמו כן, לא התרשמתי כי יש ממש בטענותיו של העורר להפליה, בשים לב לשוני בינו לבין השותף, אשר כאמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 16.4.2024 (מ"ת 43788-01-24) קיבל המלצה חיובית משירות המבחן ונעדר עבר פלילי.

13.סוף דבר: הערר נדחה.