בש"פ 4209/00 מדינת ישראל נ. רופאת מחמודוב

המדינה מבקשת זו, הפעם הרביעית, להאריך את מעצרו של המשיב.

המשיב עומד לדין, יחד עם שלושה נאשמים נוספים, בעבירות חמורות. שניים מן הנאשמים מואשמים גם בנסיון לרצח, אך המשיב מואשם רק בחבלה בכוונה מחמירה ובנשיאה של נשק שלא כדין. בית המשפט החליט לעצור את המשיב, יחד עם הנאשמים האחרים, עד תום ההליכים. כיוון שהמשפט לא נסתיים, האריך בית משפט זה את המעצר, מעבר לתשעת החודשים הראשונים, שלוש פעמים, ועכשיו, כאמור, מבקשת המדינה להאריך את המעצר פעם נוספת לתקופה של תשעים ימים.

המעצר של שני הנאשמים האחרים, העומדים לדין גם באשמה של נסיון לרצח, הוארך כמבוקש בהסכמה. אך המשיב מתנגד להארכה, גם משום שהוא מואשם בעבירה פחות חמורה, ולטענתו גם לגבי עבירה זאת אין נגדו ראיות חזקות, וגם משום שהמשפט מתמשך כבר זמן רב כל כך. אלה הן, כשלעצמן, טענות של ממש. אולם בנסיבות המקרה המשקל שלהן נחלש מאוד. ראשית, יש לומר כי בית המשפט קרוב לתת את פסק הדין. הסיכומים לגבי המשיב הוגשו כבר הן מטעם המדינה והן מטעם המשיב, ואילו הסיכומים מטעם שני הנאשמים האחרים יוגשו עד יום 5.7.00. חזקה על בית המשפט שלאחר מכן לא ישהה את מתן פסק הדין. שנית, ובעיקר, המשיב ממילא נתון במאסר בגין תיק קודם, והארכת המעצר לא תשלול את חירותו אלא, לכל היותר, היא עלולה לפגוע בזכותו לקבל חופשה מבית הסוהר. אמנם, כפי שבא-כוח המשיב אמר, המשיב אמור להופיע בפני ועדת השחרורים בעוד שבועיים, לקראת ריצוי שני שלישים מתקופת מאסרו, אך הסיכוי שהוועדה תחליט לשחררו בתום שני שלישים למאסרו אינו נראה בעיני גדול, בהתחשב בעבר הפלילי שלו ובתיק הנדון התלוי ועומד נגדו. אם כך, הארכת המעצר, כמבוקש, חשובה בעיקר כדי למנוע יציאתו של המשיב לחופשה מבית הסוהר. אכן, נראה לי כי מן הראוי למנוע את יציאתו לחופשה, כל עוד התיק הנדון תלוי ועומד נגדו, בשל המסוכנות שלו. מסוכנות זאת נלמדת, בין היתר, מן העבר הפלילי שלו. הוא הורשע מספר פעמים בעבר (בעבירות של סחיטה באיומים, תקיפה הגורמת חבלה ממש, החזקת סמים מסוכנים ועוד), ונדון פעמים אחדות למאסר. לאחר שנעצר בגין התיק הנדון הורשע שוב בעבירה של חטיפה לשם חבלה או עבירת מין ונדון למאסר בפועל לתקופה של שנה (אותו כבר הספיק לרצות) ולמאסר על-תנאי לתקופה של שנתיים.

בהתחשב בכל האמור אני מחליט להיענות לבקשת המדינה, ואני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום מיום 18.6.00, או עד למתן פסק הדין במשפטו, לפי המועד המוקדם יותר.