בש"פ 421/10 מדינת ישראל נ. באדר אגבריה

1.

נגד המשיבים הוגש בחודש ינואר 2009 כתב אישום בו יוחסו להם עבירות על פי פקודת הסמים המסוכנים. נטען, כי במועדים הרלבנטיים לאישומים, הופעל סוכן משטרה סמוי שרכש מהמשיבים, במספר הזדמנויות, סם מסוכן מסוג קוקאין-קריסטל. למשיבים 1 ו-2 יוחסה מעורבות בכל ארבעת האישומים, על פיהם הם מכרו לסוכן כ- 166 גרם של הסם, בעוד שלמשיב 3 מיוחסים שני אישומים בלבד, ובהם מדובר במכירה של כ- 87 גרם של הסם.

מאז נעצרו המשיבים במצוות בית המשפט חלפה שנה, ועתה מבקשת המדינה בשנית להאריך את מעצרם מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.

בקשה זו מעוררת קשיים נוכח מעצרם הממושך של המשיבים, והעובדה כי עד היום לא העיד ולו אחד מעדי התביעה. אפשר שגם המשיבים תרמו לשיהוי זה בבקשות הדחייה שהגישו סנגוריהם, אולם גם במצב זה אתה מצפה כי בחלוף שנה יימצא ההליך בשלבים מתקדמים. לעניין זה אזכיר את מצוות המחוקק בסעיף 61 לחוק באשר למועד סיומם של ההליכים נגד נאשם הנתון במעצר, ולפיכך, מקום שמתקשה בית המשפט לסיים את ההליכים שבפניו במועד סביר, גוברת אט אט זכותו של הנאשם לחרות, גם אם נשקפת ממנו סכנה, שהרי גם זאת יש לשנן - לנאשם עומדת כל עוד לא הורשע גם חזקת החפות.

לא נעלמה מעיני חומרתן של העבירות אשר יוחסו למשיבים וכמויות הסם הגדולות בהן סחרו. אולם, מנגד ברור כבר עתה, כי גם אם איעתר לבקשת המעצר במלואה, לא יסתיים משפטם של המשיבים במהלך תקופה זו, הואיל ולתיק נקבעו שני מועדים בלבד, ונוכח מספרם של עדי התביעה יידרשו ישיבות נוספות רבות כדי לקדם את משפטם של המשיבים התקדמות של ממש.

לפיכך, איעתר לבקשה בחלקה כדי לאפשר לבית משפט זה לעקוב אחר ניהול משפטם של המשיבים, וככל שבית המשפט המחוזי יתקשה לקבוע מועדים נוספים לשמיעת התיק עקב העומס על יומנו, נראה כי לא יהיה מנוס מלתור אחר חלופה אחרת למעצר.

לפיכך, מוארך מעצרם של המשיבים ב-60 ימים, החל מיום 27.1.10 או עד למתן פסק-הדין ב-תפ"ח 18311-01-09 של בית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם.