בש"פ 4215/07 מדינת ישראל נ. ארז יפרח

1.

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בחמישה אישומים המפורטים בכתב האישום שהוגש נגדו ב-14.4.06. האישום הראשון, כי תקף את אמו בביתה (ביום 6.4.06), שבר את מכשירי הטלויזיה והוידאו בביתה, פנה להרוס את שאר חפצי הבית, פיזר בסלון הבית חומר דליק והציתו. אמו נמלטה על נפשה, כשעליה סימני שריטות ונשיכות מתקיפותיו של בנה המשיב;

האישום השני, כי נכנס שוב ושוב לדירת חברתו לשעבר, על אף שאסרה עליו לעשות זאת; השלישי, כי תקף את חברתו הנ"ל בפניה; האישום הרביעי, כי תקף את אמו, לאחר שפרץ לדירתה דרך חלון ששבר, סירב לדרישתה לצאת את הדירה. היא הזעיקה את המשטרה, והמשיב בתגובה היכה באגרופיו בפניו של השוטר שהגיע למקום וגרם חבלות בשפתו התחתונה; באישום החמישי, תקיפות ואיומים נוספים שתקף את חברתו לשעבר ואיים עליה.

המשיב נעצר עד תום ההליכים ב-7.5.06. ב-9.1.07 הוארך מעצרו, בהסכמתו, בתשעים ימים, וב-12.4.07 הוארך מעצרו פעם נוספת, גם כן בהסכמתו, בארבעים וחמישה ימים נוספים.

בפני בקשת המדינה להאריך תקופת מעצרו בתשעים ימים נוספים.

2.

מתברר, כי מאז החלו ההליכים פנתה ההגנה שוב ושוב לבית המשפט המחוזי בבקשה שלא לקבוע מועדים לשמיעת ההוכחות ולביטול עשרה מועדי הוכחות שנקבעו מפעם לפעם על ידי בית המשפט. כל כך, לאור הודעותיה החוזרות והנשנות של ההגנה לבית המשפט, כי היא עומדת על ספו של הסדר טיעון לסיום ההליכים שיהיה בו לייתר שמיעת ההוכחות.

רק ביום 16.4.07 - דהיינו במהלך תקופת הארכת המעצר האחרונה - הודיעו באי כוח הצדדים לבית המשפט קמא כי לא הגיעו לכלל הסדר טיעון, ובהתאם לכך נקבעה ישיבת הוכחות ליום 29.5.07, דהיינו עוד כשבועיים.

3.

עילת מעצרו של המשיב הינה בשל המסוכנות הקשה והרבה הנודעת ממנו נוכח עבירות התקיפה, ההצתה, האיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, היזק בזדון, הסגת גבול – והכל בעבירות אלימות החוזרות והנשנות שביצע שוב ושוב, כמפורט בחמשת האישומים בהם עומד הוא לדין.

הסנגוריה לא חלקה על קיום ראיות לכאורה להוכחת כל המיוחס לו.

תסקיר המעצר שהוגש בעניינו חושף מסוכנות גבוהה הנודעת ממנו, כלפי עצמו וכלפי סביבתו, עד כדי שלילת התכנותה של חלופת מעצר בעניינו.

4.

דין הבקשה להתקבל.

מסוכנותו של המשיב אינה שנויה במחלוקת. התמשכות ההליכים הרבה בעניינו נובעת מהדחיות החוזרות והנשנות שבקשו סנגוריו בנסיונם להגיע להסדר טיעון, תוך בקשות חוזרות ונשנות לביטול המועדים הרבים שנקבעו על ידי בית המשפט לשמיעת ההוכחות. כאמור לעיל, רק לפני כחודש הודיעו הסנגורים כי לא הגיעו להסדר המיוחל, ואכן מועד לשמיעת ההוכחות נקבע לעוד כשבועיים (29.5.07).

במכלול נסיבות זה, אני נעתר לבקשה ומורה כי מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים, מיום 29.5.07, או עד למתן פסק הדין בת"פ 2067/06 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם מביניהם.