פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4230/11
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
העורר:
שוקשי טנאת אוטיבאן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על
החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 05.05.2011 בתיק מת
011800-05-11
בשם העורר:
עו"ד שאול דיוויס
בשם המשיבה:
עו"ד איילת קדוש
החלטה
1.
מונח לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה נקבע תנאי להבטחת התייצבותו של העורר כעד במשפט פלילי בגין אשמת רצח, באופן שעליו להפקיד 25,000 ₪. משטרם עמד העורר בתנאי האמור, שוהה הוא במעצר.
2.
הסניגור מדגיש שהמשיבה לא הצביעה על כל חשש שהעורר לא יתייצב להעיד, ועל כן לא היה מקום לקבוע תנאי ערובה. עוד טען הסניגור, כי העורר נעדר האמצעים הכלכליים הנדרשים לעמוד בתנאי, כך שבפועל הוא נאלץ להיעצר. מנגד, המשיבה ציינה שהעורר הוא אזרח תאילנדי, השוהה בארץ באופן בלתי-חוקי. בנוסף, הוגש נגד העורר כתב אישום בגין עבירה של סיוע לאחר מעשה הרצח, שיבוש הליכי משפט ושהייה בישראל שלא כדין.
3.
דין הערר להידחות. סעיף 73(ד) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 מסמיך את בית המשפט לתת צו כדי להבטיח את התייצבותו של עד. בניגוד לעד רגיל, העורר שוהה בארץ שלא כדין, ועל פי הנטען בכתב האישום שהוגש נגדו הוא סייע לנאשם בעבירת רצח לאחר מעשיו, ואף עבר עבירה של שיבוש מהלכי משפט, וכל זאת בהיותו בארץ באופן בלתי-חוקי. תיאור זה מקים חשש שהעד עלול שלא להתייצב. מכאן עובר המוקד לשיעור ההפקדה שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי. כאמור, הסניגור סבור כי הסכום שנקבע גבוה מידיי, ואילו המשיבה מפנה לכך שביקשה מבית המשפט לחייב את העורר להפקיד סכום של 250,000 ₪. לכן, סבורה המשיבה, שיעור ההפקדה הוא מתון ביותר.
על רקע האמור, אין מקום להיעתר לערר בשל נימוק נוסף. העורר אמור להעיד במשפט הרצח בימים הקרובים, ואילו כעת הוא שרוי במעצר במסגרת בקשת המדינה להורות על מעצרו עד לסיום ההליכים בכתב האישום שהוגש נגדו – בקשה שטרם ניתנה החלטה בה.
4.
בנסיבות אלו, הערר בשלב זה הינו דיון תיאורטי, וכלל לא ברור אם יהיה צורך בשלב מאוחר יותר לדון בעניין. לכך יש להוסיף, שעולה שבית המשפט פעל בגדר סמכותו בקביעת תנאים להבטחת התייצבות העד.
הערר נדחה.
ניתנה היום, ח' בסיוון התשע"א (10.6.2011)
ש ו פ ט