בש"פ 4248/03 יפתח מימון נ. מדינת ישראל

1.בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע את העורר בעבירות של קשירת קשר לפשע, גניבה בידי מורשה, מסירת הודעה כוזבת על פשע וקבלת דבר במרמה ובנסיבות מחמירות בידי אחר. מדובר בפרשה שבה הודיע העורר למשטרה על גניבת מכוניתו של אחיו – שאותה מסר לשניים אחרים – ולאחר מכן תבע תגמולי ביטוח מחברת הביטוח שביטחה את המכונית. בית משפט השלום, בפסק דינו מיום 19.6.02, גזר עליו מאסר לתקופה של ששה חודשים לריצוי בפועל. ערעורו של העורר על חומרת עונשו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, וכן דחה בית משפט זה את בקשתו להרשות ערעור על פסק הדין. מאז פסק דינו של בית משפט השלום עוכבה תחילת ריצוי העונש פעמים מספר, בדרך כלל בהסכמת באי כוח המדינה, ולאחרונה עוכבה עד 16.5.03, היום.

2.בעררו שלפני עורר העורר על החלטתו של בית המשפט המחוזי לעכב את תחילת ריצוי העונש ב-60 ימים נוספים. לטענת בא כוח העורר עומדת מחלקת החנינות להגיש לנשיא המדינה את חוות דעתה בבקשת החנינה שהגיש העורר. כמו כן סומך הוא את הערר על נסיבות יוצאות דופן: מצב בריאותם החמור של שני הוריו – אמו במצב סיעודי – מצבם הבריאותי הקשה של אחיו ואחיותיו, שאחד מהם סובל, בין היתר, מבעיות נפשיות חמורות ואחותו לוקה בפיגור שכלי. עוד ציין כי אחיו של העורר נספה לפני כשנתיים בתאונת דרכים והדבר ערער עוד יותר את מצב המשפחה, שעוּלה תלוי על צווארו.

3.באי כוח המדינה לא התייצבו לדיון מחמת העיצומים, אולם מכל מקום, נראה לי כי בשל החומרה היתירה של מצב משפחתו של העורר ובהתחשב בתקופת המאסר הקצרה יש להעתר לערר.

לפיכך אני מורה לדחות את תחילת ריצוי עונש המאסר שנגזר על העורר ב-60 ימים נוספים.