פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
425/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
העורר:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל
אביב בתיק מח"ע 28111-12-15 שניתנה ביום 30.12.2015 על ידי כבוד השופט ב'
שגיא
תאריך הישיבה:
י"א בשבט התשע"ו
(21.01.2016)
בשם העורר:
עו"ד שרון קופפר ועו"ד יצחק נאורי
בשם המשיבה:
עו"ד נילי פינקלשטיין
החלטה
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ב' שגיא ) מיום 30.12.2015 בתיק מח"ע 28111-12-15, בגדרה דחה את בקשת העורר לקבל לידיו "חומר חקירה" כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ).
1.
כנגד העורר הוגש כתב אישום ביום 20.8.2015, המייחס לו שורה של מעשי סדום ומעשים מגונים כאחראי על חסר ישע. על פי המתואר בכתב האישום, העורר היה בקשר זוגי עם אמה של המתלוננת בין השנים 2009-2000. במהלך אותה תקופה התגורר העורר יחד עם המתלוננת, אמה ואחיה. נטען כי במהלך התקופה שבין השנים 2009-2003, כשהמתלוננת הייתה בגילאים 12-6, ביצע העורר במתלוננת מעשי סדום ומעשים מגונים, כמפורט בכתב האישום.
2.
במקור, הוגש נגד העורר כתב אישום ביום 8.10.2014 (פ"ח 16562-10-14) העורר הגיש לבית משפט קמא בקשה לעיין בחומר החקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ, ובהחלטתה מיום 12.3.2015, דחתה כב' השופטת ד' שריזלי
את
הבקשה (להלן: החלטת השופטת שריזלי ).
ביום 30.3.2015, הורה בית משפט קמא על ביטול כתב האישום מן הטעם שלא נערך לעורר שימוע. כתב האישום הוגש מחדש ביום 20.8.2015 (תפ"ח 41021-08-15) ובעקבות הגשתו המחודשת של כתב האישום, הגיש העורר בקשה מחודשת לעיין בחומר החקירה, זהה לבקשתו שנדחתה בהחלטת השופטת שריזלי. בהחלטתו מיום 30.12.2015 קבע בית משפט קמא (כב' השופט ב' שגיא ) כי הוא מאמץ את החלטת השופטת
שריזלי , ודחה את הבקשה.
על החלטה זו נסב הערר שבפניי.
3.
העורר מבקש עיון בחומרים הבאים: (א) תיק הרווחה של משפחת המתלוננת (ב) תיקי בתי הספר העל יסודיים בהם למדה המתלוננת (ג) תיקי בתי הספר היסודיים של המתלוננת (ד) תיקה האישי של המתלוננת בלשכת הגיוס (ה) תיקיה הרפואיים של המתלוננת החל משנת 2003 ועד למועד הגשת התלונה באוגוסט 2014. לטענת העורר, בנסיבות הקיימות, כל פרט מידע הנוגע לעדות המתלוננת הוא בעל חשיבות להגנתו, במיוחד בהתחשב בחלוף הזמן ובעדות כבושה.
4.
לא כל אימת שבית המשפט נדרש לבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ, עליו לחזור ולהידרש מבראשית למושכלות היסוד הנוגעות להליכי הגילוי בדין הפלילי, ואפנה להחלטתי בבש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר (23.1.2014) והאסמכתאות הרבות הנזכרות שם. אקצר אפוא בדברים ואפנה לבחינה פרטנית של החומר שנתבקש על ידי המבקש.
[במאמר מוסגר: במהלך הדיון, שמעתי במעמד צד אחד הסברים מב"כ המדינה לגבי החומר מתוך תיק הרווחה של משפחת המתלוננת, ושמעתי גם את באי כוח המבקש במעמד צד אחד, לאור בקשתם שלא לחשוף את קו ההגנה של המבקש (לאפשרות החריגה לקיים דיון במעמד הסניגור בלבד, ראו, לדוגמה, בש"פ 2270/06 אל עילווי נ' מדינת ישראל , פ''ד סא(3) 74, פס' 19 (2006). ככל שבית המשפט מחליט, בעקבות דיון במעמד צד אחד, להורות על המצאה או חשיפה של חומר כזה או אחר,
עליו ליתן אפשרות לתביעה להגיב – בג"ץ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, פ"ד ס(1) 360, 387-388(2005))].
5.
ומכאן, לעיצומם של דברים.
(-) תיק הרווחה : גם המדינה מסכימה כי יש למסור להגנה את המסמך מיום 2.11.2010 שסומן על ידי בתיק (מסמך זה, סומן גם על ידי כב' השופטת שריזלי כפי שעולה מחתימתה באותו עמוד), בצירוף פרפרזה שתסביר את ההקשר בו נכתב המסמך.
יתר החומר בתיק נוגע להקשר הכללי מושא הפרפרזה, ואין בו לתרום להגנת המבקש.
(-) תיקי בתי הספר העל יסודיים : השופטת שריזלי, שהחלטתה אומצה בהחלטתו של השופט שגיא, לא מצאה רלוונטיות במסמכי בית הספר – למעט אחד המסמכים שסומן בחתימתה ושהושחר בחלקו – מה עוד, שיועצת בית הספר, מחנכת הכתה והמדריך, אמורים להעיד כעדי תביעה, ונגבתה מהם הודעה.
אכן, על פניו, אין רלוונטיות למסמכים אלה, הכוללים מסמכים שגרתיים, ואציין כי החומר שהושחר אינו כולל פרטים שיש בהם פגיעה בפרטיות, אלא בחומר לא רלוונטי. עם זאת, אציין כי תיק בית הספר כולל סיכומי ראיונות שוטפים עם המתלוננת, החל מכיתה ט' (כולל ראיון קבלה), מהם ניתן ללמוד על מצבה של המתלוננת בהיבט הלימודי-חברתי בבתי הספר לאורך השנים. לכן, ככל שבמהלך המשפט ייטען על ידי התביעה למצב חריג של המתלוננת בהיבטים אלה, רשאי המבקש לעתור לבית המשפט במסגרת התיק העיקרי, להורות על המצאת המסמכים במסגרת סעיף 108 לחסד"פ, או שהתביעה תגיע עם ההגנה ל"עובדות מוסכמות" בנושא זה, מה שעשוי לייתר את המצאת המסמכים.
(-) תיקי בתי הספר היסודיים : אלו לא נתפסו על ידי המשיבה ולא נמצאים ברשותה, כך שחלה החזקה שלא מדובר בחומר חקירה. גם כאן, ניתן להגיע ל"עובדות מוסכמות" עם התביעה לגבי מצבה של המתלוננת בהיבט הלימודי-חברתי בתקופה הרלוונטית, שאם לא כן, רשאי המבקש לעתור לבית המשפט במסגרת התיק העיקרי, להורות על המצאת המסמכים במסגרת סעיף 108 לחסד"פ.
(-) תיק המתלוננת מלשכת הגיוס : לא נתפס על ידי המשיבה ולא נמצא ברשותה, כך שחלה החזקה שלא מדובר בחומר חקירה. אין מקום לעיין בתיק, בבחינת "מסע דיג".
(-) תיקה הרפואי של המתלוננת : לא נתפס על ידי המשיבה ולא נמצא ברשותה, כך שחלה החזקה שלא מדובר בחומר חקירה. גם כאן, וכפי שנקבע בהחלטתה של השופטת שריזלי, מדובר ב"מסע דיג". עם זאת, וככל שבמהלך המשפט ייטען למצב רפואי כלשהו של המתלוננת בתקופה הרלוונטית, רשאי המבקש לפעול במסלול של סעיף 108 לחסד"פ, כאמור לעיל.
6.
בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית בעיקרה.
ניתנה היום, י"ד בשבט התשע"ו
(24.1.2016).
ש
ו פ ט