פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
4252/03
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
העורר:
גיא חסין
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט י'
טימור) מיום 21.4.03 בתיק ב"ש 20597/03 לעצור את העורר עד תום ההליכים
תאריך הישיבה: י"ט באייר
התשס"ג (21.5.03)
בשם העורר: עו"ד רפי
ליטן
בשם המשיבה: עו"ד גלי
פילובסקי
החלטה
1.על העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע, חטיפה לשם רצח או סחיטה, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, כליאת שווא, נטילת נכס לשם סחיטה והדחה לחקירה. לפי הנטען, בכתב האישום, בתמצית, בחודש נובמבר 2002 הלווה העורר לעו"ד שלמה אביטן – לפי בקשת אחיו, שהוא המתלונן - סכום של 300,000 ש"ח. את הסכום היה על עו"ד אביטן להחזיר עד חודש מרץ 2003 בצירוף ריבית חודשית של 7,500 ש"ח. ביום 25.12.02 פנה העורר אל המתלונן, אמר לו כי הוא רואה בו את האחראי להחזרת החוב ואיים עליו באומרו "אל תתעסק איתי אתה לא יודע מה אני מסוגל לעשות". במסגרת קשר שקשר העורר עם אחרים לחטוף את המתלונן ולהניעו בכוח ובאיומים לשלם את החוב, הגיע לביתו של המתלונן ביום 26.12.02 עם אחדים מהקושרים. המתלונן שהה באותו זמן מחוץ לביתו במכוניתו. העורר ניגש למכונית התיישב ליד המתלונן כשידו בכיסו ודרש ממנו בצורה מאיימת לנסוע, כאשר הקושרים האחרים נוסעים ברכב אחריהם. בהנחיית העורר הגיעו לבית בבאר שבע והעורר דרש מהמתלונן בצורה מאיימת להיכנס לבית. העורר נעל את דלת הבית שבו היו יתר הקושרים ואמר למתלונן "אין לך ענין איתי בכסף יש לך ענין איתם". אחד הקושרים אמר "תשמע אם לא תביא 100,000 ₪ אנחנו הורגים אותך את אישתך ואת הילדים שלך וקושרים אחרים אמרו לו "נרצח אותך נהרוג אותך". אז התחייב המתלונן להעביר לעורר 300,000 ₪ ולהבטחת התשלום לקח העורר את רכבו של המתלונן. העורר גם איים על המתלונן שלא יתלונן במשטרה. בסופו של דבר כתוצאה ממעשים אלה, העביר המתלונן לעורר 300,000 ש"ח.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד סגן הנשיא, י' טימור), בהחלטתו מיום 21.4.03, הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בהחלטתו ציין, כי "יתכן ויהיה מקום לשוב ולשקול מעצר המשיב [העורר – י' ט'] אחר שתישמע עדות המתלונן". העורר ערר על ההחלטה.
2.
בעררו ובטענותיו לפני ניסה בא כוח העורר להפחית מחומרת מעשיו של העורר. כמו כן הצביע על הדברים האמורים בתסקיר המעצר לפיהם המתלונן אינו חש איום כלפיו מצדו של העורר. עוד הצביע על האמור שם בדבר מצבו הנפשי הקשה של העורר. כמו כן טען כי העורר קיים אורח חיים נורמטיבי כל ימיו וכי לפיכך ניתן לתת אמון. כנגדו טענה באת כוח המדינה שחומרת מעשיו של העורר והמורא שהוא מטיל על המתלונן מצדיקים את מעצרו.
3.
אכן, תאור מצבו הנפשי של העורר בתסקיר שרות המבחן יש בו כדי להדאיג. והוא צריך בדיקה, כפי שהמליץ שרות המבחן בתסקירו. לפיכך אני מורה כי תוך 10 ימים תיערך לעורר בדיקה פסיכיאטרית. חוות הדעת תוגש לבית-המשפט המחוזי ולאורה וכן לאור מכלול השיקולים שיובאו לפניו ישקול מחדש אם לשחררו לחלופת מעצר כפי שהוצע בתסקיר המעצר.
ניתנה היום, י"ט באייר תשס"ג
(21.5.03).
ש
ו פ ט