בש"פ 426/10 מדינת ישראל נ. מחמד עמאש

(בענין המשיב 2)

משיב 2 (להלן: המשיב) הועמד לדין באשמת פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 בשילוב עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין. בכתב האישום שהוגש נגד המשיב, מחמד עמאש ונזאר עמאש, נטען, כי בתאריך 14.4.09, הגיע המשיב לחצר ביתו של עלי עמאש בג'סר-א-זרקא (להלן: המתלונן), ותקף אותו עם בקבוק וודקה. כתוצאה מכך התנפץ הבקבוק ולמתלונן נגרמו חתכים רבים בפניו ובצווארו. בהמשך, הוסיף משיב 2 והכה את המתלונן עם שבר הבקבוק בגבו, ובאשר לשני הנאשמים האחרים, נטען כי בסמוך לתקיפתו של המתלונן בידי המשיב, הם פגעו בצוותא ברכבו של מוחמד עמאש, אחיו של המתלונן, על ידי כך שניפצו אחדות משמשותיו.

כתב-האישום הוגש לבית משפט השלום ביום 27.4.09, ומשחלפו תשעה חודשים וההליכים טרם הסתיימו, עותרת המדינה להארכת מעצרו של משיב 2 בתשעים ימים.

שמיעתן של הראיות בתיק זה החלה רק בחודש ספטמבר 2009, אף שכפירת המשיבים בעובדות ניתנה מספר חודשים קודם, ועד כה התקיימו שלוש ישיבות

במהלכן נשמעו שבעה עדים וביניהם המתלונן. מיעוט זה של עדים שנשמעו נגרם פעם אחת עקב מחדל של מזכירות בית המשפט, ובפעם אחרת עקב אי התייצבות העדים. התוצאה היא אפוא כי תיק שאינו מורכב יתר על המידה, רחוק הוא מסיומו, והואיל ונקבע לו מועד אחד בלבד להמשך בחודש פברואר 2010, נדמה כי נהיר לכל שבמועד זה לא יסתיימו ההליכים.

אחזור ואדגיש את אשר אמרנו בעבר, היינו, משהביע המחוקק את רצונו כי הליכים בעניינו של נאשם הנתון במעצר יסתיימו בתוך 9 חודשים, יש לעשות הכל כדי להשיג יעד זה. אכן, העומס בערכאות הדיוניות הוא רב ולעתים בלתי נסבל, אולם את מחירו של עומס זה אין להניח לפתחו של הנאשם, הואיל וגם את זאת יש לזכור, שכל עוד הוא לא הורשע, עומדת לו חזקת החפות.

הפן האחר של הסוגיה הטעונה הכרעה היא כמובן חומרתה של העבירה אשר יוחסה למשיב, והעובדה כי הוא ביצע אותה שעה שהתנהל נגדו הליך אחר, בו יוחסו לו עבירות מאותו תחום. יתרה מכך, ניסיונות שנעשו בעבר כדי לסייע למשיב להיגמל מהתמכרותו לאלכוהול, נכשלו, פעם אחת הואיל ועזב את הקהילה הטיפולית ביוזמתו, ופעם נוספת משום שהורחק ממנה.

מהאמור עולה כי בפנינו נאשם ממנו נשקפת סכנה של ממש לציבור, ועל כן, חרף השיהוי בהליכים החלטתי להיעתר לבקשת המדינה בחלקה, בתקווה שבמהלך תקופה זו יתקדם הדיון בתיק התקדמות של ממש, דבר שיחייב מטבע הדברים קביעתם של מועדי הוכחות נוספים. ככל שבית משפט השלום יתקשה לקבוע מועדים קרובים נוספים, יהיה רשאי המשיב לשוב ולהציע חלופת מעצר, מחוץ לג'סר א-זרקא, וככל שתימצא ראויה יוסף בית המשפט ויקבע את תנאי השחרור.

אי לכך, מוארך מעצרו של המשיב ב-60 ימים, שתחילת מניינם מיום 27.1.10 או עד למתן פסק-הדין בת.פ. 12251/04/09 של בית משפט השלום בחדרה, הכל לפי המוקדם.