בש"פ 4266/99 מדינת ישראל נ. אחמד שחיטה

1.הנאשם, אזרח ישראלי, תושב כפר חורה, נאשם בקשירת קשר לביצוע פשע, הובלת נשק וניסיון ליבוא נשק. הרקע למעשיו הוא הזמנת נשק על-ידי הרשות הפלסטינית מן המשיב ששהה בירדן. העברת הנשק על ידו לחופו הירדני של ים המלח שם אמור היה להעבירו לאדם שיבריחו לישראל. הניסיון נקטע לאחר שהמשיב נתפס על ידי השלטונות הירדניים, הועמד לדין, נשפט, הורשע, נידון ל10- שנות מאסר וקיבל חנינה לאחר שריצה 27 חודשים, חזר ארצה, זומן לחקירה, התייצב ונעצר.

2.בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת מ. מזרחי) קבע כי בנסיבות המקרה מוכהה חודה של מסוכנותו של המשיב ויש מקום לחלופת מעצר ולפיכך שחרר הוא את המשיב בתנאים.

המדינה הגישה ערר על ההחלטה, כאשר טענתה המרכזית מתמקדת במסוכנותו של המשיב, לאור חומרת העבירה והסכנה הטמונה בה.

3.אכן, סחר בנשק מסכן את שלום הציבור. זוהי עבירה המתבצעת במכוון, במסגרת מאורגנת, מתוך בצע כסף, כאשר לא ברור לידי מי יגיע הנשק וכיצד ומתי ישתמשו בו ויסכנו חייהם של בני אדם שזהותם ומספרם אינו ידוע. במיוחד רגיש נושא סחר הנשק מירדן לידי הרשות הפלסטינית משום הסיכון שיגיע לידיהם של מי שמתכוון לפגוע בישראל בחייליה ובתושביה.

עם זאת, אין להתעלם מכך שהנסיבות בענייננו מיוחדות במינן. בית המשפט נתן דעתו לכל היבטיו של העניין, הן להיבט הציבורי הן להיבט האישי והן ובמיוחד לריצוי תקופה מאסר משמעותית מעונש המאסר שהושת על המשיב בגין אותם מעשים והגיע לתוצאה שיש לקבוע חלופת מעצר.

אינני מוצאת שבית המשפט שגה בגישתו במקרה מיוחד זה וכי קיימת עילה להתערבותנו.

הערר נדחה.