בש"פ 4270/07 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

ביום 28.8.06 הוגש כתב אישום כנגד המשיב בבית משפט השלום בבאר שבע, ובו שלושה אישומים שעניינם אלימות קשה שנהג בבת זוגו המתלוננת ובבתה הקטנה. ואלה עיקרי הדברים הנטענים כנגדו בכתב האישום:

ביום 22.8.06 היכה את המתלוננת בגבה ובחזה, נופף מולה במזלג ואיים עליה כי יחורר בו את גופה, ואף שרט אותה במזלג (האישום השלישי); למחרת היום, 23.8.06, חבט באגרופיו בפניה, לפת את גרונה בידיו ותוך חניקתה הניפה באויר. לאחר מכן בעט בצלעותיה, סטר בפניה, שוב חבט בה באגרופיו, ומשניסתה להימלט לחדר השני החל חובט בה באמצעות כסא. היא הצליחה להימלט מהבית, כשהיא יחפה, תוך שהיא קוראת לעזרה. נהג שחלף במקום הכניסה למכוניתו. המשיב, שרדף אחריה, ניסה לפתוח דלתות הרכב ולהוציאה, אך נהג הרכב פתח בנסיעה מהמקום. מששב לביתו, ניגש לבתה הקטינה של המתלוננת וסטר לה (האישום הראשון). לאחר מכן הגיעו לבית המשיב שוטרים שהוזעקו למקום. המשיב סירב לפתוח להם את הדלת, הצמיד סכין לגרונו ואיים להתאבד.

בשל מעשים אלה מיוחסות למשיב מספר עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי קטין ואיומים.

ביום 28.9.06 נעצר המשיב עד לתום ההליכים, וזאת לאחר שסנגורו לא חלק על קיום ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו, ולאחר שבתסקיר המעצר נשללה התכנותה של חלופת מעצר נוכח רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מהמשיב בכלל ולמתלוננת בפרט.

2.

במשפטו של המשיב התקיימו חמש ישיבות הוכחות, בהן נשמעו פרשות התביעה וההגנה במלואן. ביום 8.5.07 הורה בית המשפט קמא (כבוד השופטת ד' בית אור) על הגשת סיכומים בכתב, שלושים יום לתביעה ולאחריהם שלושים יום להגנה.

בבקשה זו שבפני מבקשת המדינה להאריך מעצרו של המשיב בתשעים ימים מעבר לתקופת תשעת החודשים למעצרו המסתיים ביום 25.5.07.

3.

מסוכנותו של המשיב, שהיא העילה למעצרו, מתבקשת מתוך טיבם של האישומים המיוחסים לו. מתעצמת היא נוכח העובדה שהורשע שלוש פעמים בעבר בעבירות אלימות קשות כנגד בת זוגו המתלוננת. בשל האחרונה שבהם ריצה עונש מאסר בפועל של עשרה חודשים, ממנו השתחרר ביום 30.7.06, שלושה שבועות בטרם ביצע את מעשי האלימות החוזרים ונשנים באותה המתלוננת – המפורטים בכתב האישום דנן. בגין אותה הרשעה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי של שנים עשר חודשים שיהיה בר הפעלה אם יורשע בדין. קדמו לאותה הרשעה שתי הרשעות קודמות, גם הן בשל מעשי אלימות שביצע כנגד המתלוננת. ביום 2.2.00 נדון בגינם לעונש מאסר של שמונה חודשים, וביום 6.6.00 נדון לשמונה עשר חודשי מאסר בפועל.

4.

הנתונים המפורטים לעיל מקימים מאליהם את עוצמת מסוכנותו הרבה של המשיב העומדת בעינה גם לעת הזו. אכן, בבוא בית המשפט לשקול הארכת מעצר מעבר לתקופת תשעה חודשים, תיערך בחינה מוקפדת יותר של עילת המעצר. ברם, לאור העובדה שהליכי משפטו של המשיב עומדים לקראת סיום ומצויים הם בשלב הסיכומים, מוצא אני כי במכלול הנסיבות דין בקשה זו להתקבל.

עם זאת, אוסיף ואציין כי טוב היה עושה בית המשפט קמא לו הורה בתום ישיבת 8.5.07 על שמיעת סיכומי הצדדים בעל פה ולאלתר.

ככלל, זו היא הדרך הראויה להבאת סיכומי הצדדים בהליך פלילי, ובמיוחד שעה שהמדובר בנאשם המצוי במעצר. במקרה שכזה, הוראה לסיכומים בכתב משמעה בהכרח התמשכות נוספת ומיותרת בהליכים. גם אם מוצא בית המשפט להורות על הגשת הסיכומים בכתב, טוב יעשה אם יקבע לשם כך לוח זמנים קצר יותר, מתקופת שישים הימים שנקצבה לכך בעניינו של המשיב.

תיקון מה ניתן יהיה למצוא בענייננו בכך שבא כוח המאשימה ימהר להגיש סיכומיו לבית המשפט בטרם חלוף מלוא שלושים הימים שנקצבו לו, וכמובן שגם מבא כוח הנאשם ניתן יהיה לצפות כי יגיש סיכומיו שלו תוך פרק זמן שיהיה קצר משמעותית מתקופת שלושים הימים שנקצבו לו. כך, יוכל בית המשפט להתפנות למתן הכרעת הדין בהקדם האפשרי.

5.

לסיכום – אני נעתר לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 25.5.07, או עד למתן פסק הדין בת"פ 4208/06 בבית משפט השלום בבאר שבע, לפי המוקדם שביניהם.