בש"פ 4279/11 סאמר חאג' יחיא נ. משטרת ישראל- פרקליטות המדינה

1.

מונחת בפניי בקשה למתן רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה נדחה ערר על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (תיק מ"י 406/11, השופט י' יצחק, מתאריך 3.6.2011), אשר הורה על מעצרו של המבקש עד לתאריך 6.6.2011 בשעה 10:00.

2.

המבקש חשוד בביצוע עבירת גניבת רכב. בית משפט השלום קבע כי קיים יסוד סביר הקושר אותו בביצוע עבירה זו, וכי יש צורך בביצוע חקירות המחייבות את מעצרו של החשוד. בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את הערר, תוך ציון שביסוד נימוקי הערר "מצויה הנחה שגויה, לפיה העילה היחידה להארכת המעצר הינה המסוכנות. עיינתי בצריך עיון בתיק החקירה, לרבות תרשומת של מדור תביעות, ומצאתי כי קיימת עילה נוספת והיא החשש משיבוש".

הסניגור טוען כי יש להורות על שחרור המבקש ממעצר, מן הטעם שבית המשפט המחוזי עיגן את מסקנתו בדבר קיומה של עילת מעצר בדמות שיבוש הליכי משפט, ואילו החוקר המשטרתי אשר נחקר במהלך הדיון בבית משפט השלום מסר כי אין "חשד לשיבוש". עוד טוען הסניגור, כי בנסיבות המקרה המשטרה רשאית לחקור כאוות נפשה, אך אין הצדקה שהדבר ילווה במעצרו של המבקש.

3.

דין הבקשה להידחות. אמנם, הסניגור מצביע לכאורה על סתירה מסוימת בין עמדת המשטרה לבין מסקנת בית המשפט המחוזי, אך אין זה עיקר. שתי ערכאות בחנו את המקרה, והגיעו למסקנה שיש הצדקה להמשך מעצרו של המבקש לתקופה קצרה, לביצוע הליכי חקירה. עיון בהחלטת בית משפט השלום אך מלמד כי נימוקיו נסובו סביב צורכי החקירה, והצורך להמשך מעצרו למטרה זו בשלב הנוכחי. הנה כי כן, הסניגור לא הצביע על כך שנפלה טעות משפטית במסקנה בדבר מעצרו של המבקש. על רקע זה יש להוסיף, שבקשה זו הוגשה היום אחר הצהריים, והמעצר אמור להסתיים מחר בבוקר. כאמור, לו היה עולה מהחומר שהמבקש נעצר לשווא, היה מקום לתת משקל פחות לשיקול המעשי. לא כן הדבר בנסיבות המקרה כפי שפורטו. לכך יש להוסיף, שהיה ותוגש בקשה להארכה, ומבלי להביע עמדה בבקשה להארכת מעצר שטרם באה לעולם, חזקה על בית משפט השלום שידון בעניין לגופו, תוך התייחסות לעילת המעצר.

4.

הבקשה למתן רשות ערר נדחית בזאת ללא צורך בקבלת תגובה.