החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4286/11 יעקב מוראידי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט חוקתי · מעצר בית לילי כתנאי שחרורערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר דחיית בקשה לביטול תנאי שחרור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערר על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל תנאי מעצר בית לילי שהוטל על נאשם בעבירות סחר בבני אדם לשם זנות. נקבע כי שחרור מטעמים הומניים מחייב שקילת האינטרס הציבורי, וכי התנאי הלילי מתאים לחשש המסוכנות ולצרכי הילדים. הערר נדחה.

העובדות

העורר נעצר עד תום ההליכים בכתב אישום בעבירות סחר בבני אדם לשם זנות ועבירות נלוות, וכתב האישום כולל 23 אישומים על פני תשע שנים. לאחר פטירת אשתו בתאונת דרכים שוחרר בתנאים מגבילים, כולל מעצר בית בין 20:00 ל-07:00, כדי לטפל בשני ילדיו הקטינים. העורר טען כי התנאי אינו קשור לעבירות, מגביל את הטיפול בילדים ואת עבודתו בלילה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבטל את תנאי מעצר הבית הלילי שהוטל על העורר לאור טענות הקשורות לטיפול בילדיו ולעבודתו?

הלכות

  1. 1

    בבחירה בשחרור לחלופת מעצר מטעמים הומניים, על בית המשפט לשקול את האינטרס הציבורי, והתכלית בשחרור מגדירה את תנאיו ותוחמת את היקפו.

    ״בבוחרו לצעוד במסלול זה, חייב היה בית המשפט לשקול את האינטרס הציבורי.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר בית לילי
  • ערר
  • תנאי שחרור
  • סחר בבני אדם
  • האינטרס הציבורי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

4286/11

בפני:

כבוד השופט נ' הנדל

העורר:

יעקב מוראידי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 29.5.2011 במ"ת

9632/09 שניתנה על ידי כב' השופט צ' קאפח

תאריך הישיבה:

י"ב בסיוון התשע"א (14.06.11)

בשם

העורר:

עו"ד עופר

מושוביץ

בשם

המשיבה:

עו"ד ג'ויה שפירא

החלטה

1.

מונח לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפיה נדחתה בקשת העורר לבטל את תנאי השחרור של "מעצר בית לילי" שהוטל עליו.

2.

כתב האישום בתיק העיקרי הוגש נגד העורר ושבעה נאשמים נוספים. הוא כולל 23 אישומים המשתרעים על תקופה של תשע שנים. נושא האישומים הוא קשירת קשר לביצוע סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות; סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות; גרימה לאדם לעזוב את המדינה בה הוא מתגורר לשם עיסוק בזנות; הבאת אדם לידי עיסוק בזנות; ניהול בתי בושת; סרסרות; כליאת שווא; עיכוב דרכון; תקיפה; איומים; זיוף מסמכים ושימוש בהם; הדחה בחקירה; הטרדת עדות והלבנת הון. העורר נעצר עד לסיום ההליכים, ומעצרו אף הוארך לתקופה של מעבר לתשעה חודשים על ידי בית משפט זה. עקב פטירתה של אשתו כתוצאה מתאונת דרכים, שוחרר העורר בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית בין השעות 20:00 בערב עד 07:00 בבוקר שלמחרת, זאת על מנת שיוכל לטפל בשני ילדיו הקטינים בני 7 ו-10.

בבקשתו לביטול התנאי דלעיל, מעלה העורר שלוש טענות: א. היעדר קשר בין העבירה לבין התנאי של מעצר בית בשעות הלילה; ב. התנאי מגביל את יכולתו לטפל בילדיו, היה ותיווצר התפתחות פתאומית, כגון שהילדים יבקשו באותו הערב לשהות אצל חבר. זאת בניגוד להתפתחות צפויה שלגביה רשאי העורר להגיש בקשה מבעוד מועד; ג. התנאי מגביל את יכולתו של העורר לעבוד בשעות הלילה.

3.

דין הערר להידחות. עם כל ההבנה לטרגדיה האישית שפקדה את העורר וילדיו, לא ניתן להתעלם מהתמונה בכללותה. העורר מואשם ב"סחר בינלאומי" של מאות נשים במשך שנים. משהוכח קיומן של ראיות לכאורה, אין להתפלא שהעורר נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים. בית המשפט המחוזי הורה על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בשל נימוקים אנושיים. בבוחרו לצעוד במסלול זה, חייב היה בית המשפט לשקול את האינטרס הציבורי. התכלית בשחרור מגדירה את תנאיו ותוחמת את היקפו.

מנקודת מבט זו, התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי תואמת את האיזון הנדרש במקרה דנא. ניתן ביטוי לגילם של ילדי העורר. אגב, אלה מתגוררים בבית סבתם. מסוכנותו של העורר, ומהות העבירות המיוחסות לו, מתעצמת לכאורה בשעות הלילה, כאשר ברגיל הילדים נמצאים בבית. נכון שקיים גם חשש שהעורר יבצע את העבירות בשעות היום, אולם בית המשפט נתן את הבכורה לשיקולים ההומאניים. המצב העדין לא נועד לאפשר לעורר למתוח את הקו למחוזות הנוחים לו. הפיקוח חייב להיות ברור והגיוני בהתחשב בצרכי הילדים. החלטת השחרור על תנאיה משיגה יעד זה. להשלמת התמונה יצויין שהמשפט מתקדם, ועל פי הנטען בקרוב יישמעו סיכומי התביעה.

4.

הערר נדחה.

ניתנה היום, י"ג בסיוון התשע"א (15.6.2011).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בבחירה בשחרור לחלופת מעצר מטעמים הומניים, על בית המשפט לשקול את האינטרס הציבורי, והתכלית בשחרור מגדירה את תנאיו ותוחמת את היקפו.