בש"פ 4287/01 אשתיי נזאר נ. מדינת ישראל

1.העוררים עומדים לדין פלילי בבית משפט השלום בחיפה, באשמה של התפרצות לבניין וגניבה. העורר 1 מואשם גם בביצוע עבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח.

על פי הנטען בכתב האישום, הגיעו העוררים, ביום 12.4.00 לפנות בוקר, בשני כלי רכב, לרחוב בורוכוב בחיפה, על מנת להתפרץ לבית מרקחת המצוי במקום, ולגנוב משם תרופות. העוררים - כך נטען בכתב האישום - עקרו סורג חלון ממקומו, באמצעות לום, ברזל ומברג, וחדרו לבית המרקחת. העוררים הכניסו לשקים - כך נטען בכתב האישום - כמות גדולה של תרופות וכדורים מסוגים שונים, אשר שוויים כ- 37,000 ש"ח, ועזבו את המקום ברכבים עמם הגיעו. עוד נטען בכתב האישום, כי לאחר מכן נתפס העורר 1 על ידי שוטרים, כאש הוא נוהג ללא רשיון וללא תעודת ביטוח תקפים.

2.עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצרם של העוררים עד לתום ההליכים במשפטם. בית משפט השלום נעתר לבקשה, בקבעו כי בידי המדינה תשתית ראייתית לכאורית, אשר די בה, בשלב זה, להביא למעצרם של העוררים. בעת שיצאו הפורצים - ובידם השקים עם התרופות - מבית המרקחת, ונכנסו לשני כלי רכב שהמתינו להם באורות דלוקים, הם נצפו על ידי אדם, אשר זיהה את מספרו של אחד מכלי הרכב, וחלק ממספרו של הרכב השני. לאחר מכן נצפו שני כלי הרכב על ידי שוטר, כשהם נוסעים בצוותא, עד שלבסוף נעצרו במחסומים משטרתיים. העוררים 1 ו- 2 - שנסעו כל אחד ברכב אחר - שוחחו בטלפון סלולרי עובר לפריצה ולאחריה. בית המשפט מצא כי בהודעותיהם של העוררים 1 ו- 2 במשטרה, נתגלו סתירות ותמיהות מרובות. העוררים צולמו גם בשתי קלטות וידאו. באחת הקלטות הם נראים בחדר החקירה, כשהם מחליפים סימני ידיים, והאחד מסמן לחברו להיות בשקט. בקלטת השניה מצולמים העוררים 2 ו- 3 כשהם משוחחים ביניהם, ומתמליל הקלטה זו עולה, כי העורר 3 קושר עצמו לכאורה לאירוע הפריצה.

עוד נקבע, בהחלטת בית המשפט קמא, כי נתקיימה בעניינם של העוררים עילת מעצר, וכי אין מקום להורות על חלופת מעצר. זאת, לאור טיבן וכמותן של התרופות שנגנבו, ושטרם נמצאו, לאור התכנון, התחכום והתעוזה שהופגנו בביצוע הגניבה והפריצה, ולאור העבר הפלילי של העוררים וריבוי התיקים התלויים ועומדים נגדם. ערר שהגישו העוררים לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט המחוזי בחן אף הוא את הראיות, צפה בקלטת וקרא את התמליל, ופסק, כי קיימות ראיות לכאוריות מספיקות למעצרם של העוררים - לרבות העורר 3. בנסיבות העניין, גם לא מצא בית המשפט המחוזי מקום להתערב בהחלטת בית משפט השלום כי קיימת עילת מעצר וכי אין מקום להורות על חלופת מעצר.

3.כנגד החלטה זו מופנה הערר שלפנינו. בא כוח העוררים סבור, כי בידי המדינה אך ראיות נסיבתיות, אשר אין בהן די על מנת להצדיק את מעצרם של העוררים. ביחס לעורר 3, טוען הסניגור כי הוא הציג אליבי, וכי הראיה היחידה העומדת כנגדו, היא הקלטת בה צולם כשהוא משוחח עם העורר 2, אשר בשל רעשי הרקע, לא ניתן להבין את הנאמר בה. העורר 3 מוסיף וטוען, כי משלא נמצאו באמתחתו חפצים גנובים, לא מתקיימת לגביו "חזקה תכופה".

דין הערר להידחות.

בית המשפט המחוזי קבע, כי "בהאזנה קשובה לדברים, על ידי דובר השפה הערבית, ניתן להבין את הנאמר...". בהתרשמות זו אין מקום להתערב בשלב זה, מה גם שנציג המדינה הסביר היום, כי בידי המשטרה אמצעים טכניים המשפרים את היכולת להבין את האמור בקלטת ולבצע את התמלול. לא מצאתי ממש גם ביתר טענותיו של בא כוח העוררים, ואני דוחה, לפיכך, את הערר, מן הטעמים שפורטו בפסקי הדין המנומקים היטב של הערכאות דלמטה.