פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
430/00
בפני:
כבוד השופט ע' ר' זועבי
המבקש:
נוח
אבו עסב
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים
מיום 26.8.99 בתיק פ. 2523/99
שניתן
על ידי כבוד השופט א' צ' בן זמרה
תאריך
הישיבה: י"ז בשבט תש"ס (24.1.00)
בשם
המבקש: עו"ד הרמן אריאל
בשם
המשיבה: עו"ד מיכל קרשן
החלטה
כנגד העורר הוגש כתב אישום, לפיו הואשם בנסיון לשוד, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, איומים, דרישת נכס באיומים וגניבה (תיק פלילי 198/99). בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת יפה הכט) סבר שקיימת סכנת הדחה, סכנה לעדים, וסכנה לשיבוש הליכי משפט, ועל כן מתחייב מעצרו של העורר עד תום ההליכים.
בתאריך 25.7.99 הרשיע בית המשפט קמא (כב' השופט א. בן זמרה) את העורר בעבירות נסיון לשוד, דרישת נכס באיומים והדחה בחקירה. מתן גזר הדין נדחה למועד אחר.
ביום ה- 26.8.99 צווה בית משפט קמא על שחרורו של העורר בחלופת מעצר, בתנאי שישהה בבית דודו סעד אבו עסב בשועפאת, ולא יצא מביתו אלא למטרת הגעתו לבית המשפט או לשרות המבחן ובלווית דודו בלבד. מאז נמצא העורר במעצר בית מלא בבית דודו.
בתאריך 4.10.99 ניתן גזר דינו של העורר והושת עליו עונש מאסר בפועל של 12 חודשים, בניכוי 94 ימי מעצרו. בנוסף, דן אותו בית המשפט ל18- חודשי מאסר על תנאי, חייבו בתשלום פיצויים בסך 8000 שקלים, והעמידו במבחן לתקופה של 18 חודשים ביחס לעבירה על סעיף 245(ב) לחוק העונשין, התשל"ז1977- (להלן: "החוק"). בית משפט קמא עיכב את ביצוע המאסר בפועל עד להכרעה בערעור שיוגש. על גזר הדין הוגש ערעור לבית משפט זה (ע.פ. 8220/99).
בערר זה מבקש העורר לשנות את תנאי עיכוב הביצוע. הוא מבקש לבטל את התנאי של מעצר הבית, ולאפשר לו לצאת מביתו לצרכי עבודה בפיקוחו של דודו, סהלב הייתם, ובצמוד אליו.
מנגד טוען בא כח המדינה, שמדובר בעורר אשר נעצר עד תום ההליכים בשל מסוכנותו ובשל החשש להשפעה על עדים. אומנם עילת ההשפעה על עדים פסקה מלהתקיים מאחר שניתנה הכרעת דין ונגזר דינו של העורר, אולם, מסוכנותו של העורר לא חלפה והוא עדיין מהווה סיכון לציבור.
העורר שטח בפני שתי עילות המצדיקות, לטענתו, את קבלת בקשתו. הראשונה, הגשתו של ערעור לבית משפט זה אשר טרם נקבע לדיון, והשניה, שלא קיימת מסוכנות שהרי הוא שוחרר למעצר בית ולא נקט בשום פעולה ממנה חששה המדינה. הוא מבקש להתחשב בעובדה כי הוא חייב לעבוד לפרנסתו.
לאחר ששקלתי את כל הנימוקים, הגעתי למסקנה שבנסיבות הענין, ובהתחשב בכך שמעצרו של העורר עוכב עד להכרעה בערעור שהוגש לבית משפט זה, יש לקבל את הבקשה. אני מורה על שינויים של תנאי מעצר הבית בכך שיותר לעורר לצאת מבית דודו למטרת עבודה בכל ימי השבוע החל משעה 06:00 בבוקר ועד שעה 18:00 וזאת בפיקוחו של דודו (אחי אמו) סלהב הייתם ת.ז. 02919244-0 ובצמוד אליו. באם יפר העורר תנאי זה ייעצר מיד.
המזכירות מתבקשת לקבוע את הדיון בערעור של העורר לא יאוחר מחודש מרץ 2000.
ניתנה היום, כ"ג בשבט תש"ס
(30.1.00).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00004300.
U03