פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
בש"פ
430/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר
:
עאדל אטרש
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 15.1.01 בב"ש 1049/01 (ת"פ
1092/00) שניתנה על-ידי כבוד השופט ז' הווארי
תאריך
הישיבה: ח' בשבט תשס"א (1.2.01)
בשם
העורר: עו"ד ראפי מסאלחה
בשם
המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן
החלטה
העורר, המכור לטענתו לסמים, מואשם בבית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירות הצתה ואיומים. העורר שוחרר למעצר-בית בתנאים מגבילים, תחילה בנצרת, ומאוחר יותר, לבקשתו, בכפר דבורייה - מקום מגוריו הקבוע.
ברם, משהגיע העורר לדבורייה, הפר את התנאים המגבילים, בכך שיצא מן הבית שבו הוטל עליו לשהות ופנה למרפאה לקבלת כדורי-הרגעה. ואף משלא היה העורר "מרוצה" מן הטיפול שקיבל במרפאה, הכה את הרופאים, איים עליהם כי ירצחם וגרם נזק לרכוש.
לאור התנהגותו זו, הוגש נגד העורר כתב-אישום נוסף בגין מעשים אלה, שחרורו בוטל והוא נעצר עד תום ההליכים המשפטיים.
מכאן הערר שבפניי.
שקלתי את האפשרות לתת הזדמנות נוספת לעורר, תוך חילוט הערבויות שהופקדו למענו. אך משעיינתי בכתב-האישום המפרט את סדרת מעשי האלימות שביצע, ומשהוסבר לי על-ידי בא-כוחו שהעילה למעשי האלימות היא התמכרותו של העורר לסמים, הגעתי לכלל-דעה, כי מעצר-הבית שבו יהא נתון העורר אם ישוחרר, אינו יכול להסיר את החשש מפני מעשי אלימות נוספים שהוא עלול לבצע על רקע אותה התמכרות לסמים.
אשר-על-כן, אני דוחה את הערר.
ניתנה היום, ח' בשבט תשס"א (1.2.01).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
01004300.
L01