בש"פ 4308/05 ציון לחיאני נ. מדינת ישראל

1.בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' הנשיא י' פלפל) הורה, כי העורר ייעצר עד לתום משפטו. העורר עומד לדין בגין שתי עבירות של חבלה חמורה בכוונה מחמירה ובשל החזקת סכין. הערר מופנה נגד החלטת המעצר.

2.לבן אחיו של העורר היה סכסוך עם קטין אחר. בן האח קרא לעורר על מנת שייסיע לו. העורר הגיע למקום בו נמצאו שני הקטינים כשהוא מצויד בסכין. העורר דקר את הקטין שהתקוטט עם בן אחיו, ובהמשך דקר את אביו של הקטין. דקירתו של הקטין לא הייתה חמורה במיוחד, אך הדקירה של האב הייתה בעלת חומרה רבה. אביו של הקטין נאלץ לעבור ניתוח לכריתת הטחול.

3.לא הייתה מחלוקת בבית המשפט המחוזי, כי קיימות ראיות לכאורה וכן עילת מעצר. הטענה שמעלה העורר בפניי הינה, כי בית המשפט המחוזי לא בדק כלל ואף לא התייחס כלל לנושא של חלופת מעצר. נסיבות העניין, לרבות עברו הפלילי של העורר, מובילות בהכרח למסקנה שאין במקרה זה לעשות שימוש בחלופת מעצר. מעשה הדקירה של שני אנשים מצביע על מסוכנות ברמה גבוהה, במיוחד לאור הרקע של הדקירות. כאשר מצרפים לכך את עברו הפלילי של העורר אין מנוס מלומר, כי מקומו של העורר בין כותלי בית המעצר עד לסיום משפטו.

4. הערר נדחה.