בש"פ 4311/07 מדינת ישראל נ. סמי רג'בי

1.

ביום 31.3.06 הוגש כתב אישום נגד המשיב בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובו שלושה אישומים שרקעם בסכסוך בעלות על קרקע בסילוואן בין משפחת המשיב למשפחת המתלונן.

באישום הראשון נטען, כי ביום 19.3.06, על רקע אותו סכסוך, שלף המשיב אקדח לעבר בני משפחתו של המתלונן, ירה לעברם מספר רב של יריות שאחת מהן פגעה בירך המתלונן. יומיים לפני כן, כך האישום השני, איים המשיב באקדח שלוף על בני משפחת המתלונן. כשלושה חודשים קודם לכן, כך האישום השלישי, היכה המשיב במתלונן ובאחיו בכלי מתכת דמוי גרזן, וכתוצאה מכך גרם לחתכים ברגלו של אחי המתלונן.

בשל אותם המעשים מיוחסות לו מספר עבירות של החזקת נשק שלא כדין, נשיאת נשק, חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, איומים, תקיפה ופציעה בנסיבות מחמירות.

המשיב נעצר עד תום ההליכים (ביום 14.4.06), ביום 3.1.07 הוארך מעצרו בתשעים ימים וביום 22.3.07 הוארך מעצרו, בהסכמתו, בשישים ימים נוספים.

בהליכי בית המשפט קמא הסתיימה שמיעת הראיות, וביום 26.3.07 סיכמה המאשימה את סיכומיה. בא כוח המשיב ביקש שתינתן לו אורכה בת יומיים להגשת סיכומיו שלו בכתב. דא עקא, הוא לא עשה זאת, וביום 9.5.07 הורה בית המשפט קמא כי אם לא יסביר מחדלו זה תוך ארבעה ימים, תינתן הכרעת הדין בהעדר הסיכומים. רק ביום 14.5.07, כמעט חודשיים לאחר המועד שנקבע לכך, הגיש הסניגור את סיכומיו.

בפני מונחת עתה בקשת המדינה להארכת מעצר המשיב בתשעים ימים נוספים.

2.

סניגורו של המשיב, עורך דין גאנם, מסכים כי בנסיבות הדברים דלעיל מוצדק יהיה להאריך המעצר, אולם לטענתו ניתן לעת הזו להסתפק בהארכה קצרה מהמבוקש, שכן תמו הראיות, הוגשו הסיכומים והכל ערוך ומוכן למתן הכרעת הדין. הוא מוסיף ומציין, כי היה ויורשע המשיב בדינו, לא יבקש ארכות לטיעונים לעונש ולא יבקש עריכת תסקיר שרות מבחן, אלא מוכן יהיה לפנות מיידית לטיעונים לעניין העונש.

באת כוח המדינה מבקשת, כנגדו, את הארכת תקופת המעצר למלוא תשעים הימים המותרים לכך על פי החוק.

3.

אכן, אלמלא השתהה סנגורו של המשיב בהגשת סיכומיו והיה מגישם במועד שנקבע לכך מלכתחילה (דהיינו 28.3.07), סביר להניח כי ההליכים היו מסתיימים כבר בתקופת ההארכה הקודמת והמוסכמת. הסניגור השתהה בהגשת הסיכומים, ואלה הוגשו רק ביום 14.5.07.

על אף זאת, מוצא אני בנסיבות העניין, ההליכים והמועדים האמורים, שלא להאריך תקופת המעצר למלוא התקופה המבוקשת אלא עד ליום 15.7.07. בקביעת תקופה זו הבאתי בחשבון גם את הצהרת בא כוח המשיב, כי לא יבקש הארכות נוספות כלשהן לעניין הטיעונים לעונש – אם יורשע המשיב בדינו – וכי נכון יהיה לטעון לעניין זה מיד עם הינתן הכרעת הדין.

4.

לסיכום, אני מאריך את מעצרו של המשיב עד ליום 15.7.07 או עד למתן פסק הדין בת"פ 2063/06 בבית המשפט המחוזי בירושלים (כולל גזר הדין, אם יורשע המשיב בדינו) – לפי המוקדם שבין השניים.