בש"פ 4325/01 אלאסמר מוחמד נ. מדינת ישראל

העורר, המואשם בבית-משפט השלום בנצרת בתקיפת אשתו, נעצר עד תום הליכי המשפט. בקשתו כי ישוחרר למוסד סגור לגמילה מסמים, שנמצא ראוי במסגרת תסקיר-מעצר שהגיש שירות-המבחן, נדחתה על-ידי בית-משפט השלום, שסבר כי העורר החל בהליכי גמילה מסמים רק לאחר שביצע את העבירה שבה הוא מואשם.

ערר שהגיש העורר לבית-המשפט המחוזי בנצרת באמצעות הסניגוריה הציבורית המייצגת את העורר, נדחה מאותם טעמים, תוך שבית-המשפט המחוזי מציין כי לעורר עבר פלילי מכביד. בהחלטת בית-המשפט המחוזי, שניתנה מפי השופט אהרן אמינוף, נמתחה ביקורת על הסניגוריה הציבורית בגין "הוצאת כספים שהציבור מממן ולא העבריין עצמו" לצורך הגשת ערר בנסיבות אלה.

מכאן הערר שבפניי.

אפתח ואומר, כי אינני שותפה לביקורתו של בית-המשפט המחוזי. העורר נלחם על חירותו, ועומדת לו הזכות למצות את ההליכים האפשריים לצורך השתחררות ממעצר. אף חובה שבחוק היא במקרה כזה להעמיד לעורר סניגור.

יתרה מכך, בנסיבות המקרה שבפניי, הערר אף מוצדק. שכן, בהחלטת שתי הערכאות שדנו בעניינו של העורר נפלה טעות. העורר החל בתהליך לגמילה מסמים עוד בטרם ביצע את העבירה שבה הוא מואשם. ברור גם, כי הרשעותיו הקודמות של העורר ואלימותו מקורן בהתמכרותו לסמים.

בנסיבות אלה, מסכימה גם המדינה לכך שיש לקבל את הערר. אלא שהמדינה מבקשת, כי יוגש תסקיר-משלים שיבחן את התנהגותו של העורר כלפי אשתו ואת שאלת מסוכנותו כלפיה. לבקשה זו אני נעתרת.

שירות-המבחן יגיש איפוא תסקיר-משלים בעניינו של העורר בהקדם האפשרי, ועל-כל-פנים לא יאוחר מתאריך 17.6.01. שירות-המבחן מתבקש לקבל מידע גם מן העובדת הסוציאלית מטעם עיריית נצרת המטפלת במשפחה.

לאחר שיוגש התסקיר, יתקיים בפניי דיון בתאריך 18.6.01. היה והתסקיר שיוגש יהא חיובי, תישלח הודעה משלימה מטעם המדינה, והחלטתי בערר תינתן בלא שיתקיים דיון נוסף.