פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4333/21
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
העורר:
וורקו דסטה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית
המשפט המחוזי חיפה (השופט נ' סילמן) שניתנה ביום 6.6.2021 במ"ת 47827-03-21
בשם העורר:
עו"ד מוטי לוי
בשם המשיבה:
עו"ד חיים שוייצר
החלטה
1.
לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (השופט
נ' סילמן ) אשר ניתנה ביום 6.6.2021 במ"ת 47827-03-21, ואשר במסגרתה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים.
2.
החלטה זו ניתנה בקשר לתיק העיקרי בגדרו הואשם העורר בעבירת הצתה לפי סעיף 448(א) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מעשה העבירה אשר מיוחס לעורר באותו תיק – הצתה מכוונת של דירת מגורים – מאומת לכאורה בהודאתו או בראשית-הודאה וכן בסרטוני מצלמות גוף של שוטרים שהגיעו לדירה שהוצתה. ראיות אלו מקיימות את דרישותיה של הלכת זאדה (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(2) 133 (1996)). העורר טוען אמנם כי בידו ראיות שמבססות הגנת אי-שפיות הן במישור המהותי והן מבחינת כשירותו לעמוד לדין פלילי, אך טענה זו מצריכה בירור במשפט שמתנהל בתיק העיקרי גופו – זאת, במיוחד לנוכח קיומה של חוות דעת פסיכיאטרית אשר שוללת אותה, תוך שהיא מצביעה על המסוכנות הנשקפת מהעורר.
3.
בנסיבות אלו, ולנוכח התסקיר השלילי שהגיש שירות המבחן בעניינו של העורר, לא מצאתי שום עילה להתערבות בהחלטה קמא.
4.
כמו כן, באין המלצה מקצועית לחלופת מעצר טיפולית, אין בידי להיעתר לבקשת העורר להעבירו לחלופת מעצר במוסד הטיפולי "קריית שלמה" (ראו והשוו: בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה , פ"ד סד(3) 101 (21.3.2011)). איני נועל את הדלת בפני חלופה כזאת. ברם, הנטל להוכיח את קיומה ואת היתכנותה במסגרתו של עיון חוזר הוא נטל של העורר, ובעת הזאת העורר לא עמד בנטל.
5.
הערר נדחה אפוא.
ניתנה
היום, כ' בתמוז התשפ"א (30.6.2021).
ש ו פ ט