פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
4357/97
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
ה
עורר
:
שמעון קוממי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 7.7.97 בב"ש
1291/97
שניתנה על-ידי כבוד השופט
א'
בייזר
תאריך
הישיבה: כג' בתמוז התשנ"ז (28.7.97)
בשם
העורר: עו"ד שלומציון גבאי
בשם
המשיבה: עו"ד משה שילה
החלטה
על אף חומרתה של עבירת הסחיטה באיומים שבה הואשם העורר, נקבעה לו חלופת מעצר בהסכמת התביעה, זאת בהתחשב בחלקו של העורר בביצוע העבירה, בגילו הצעיר ובעברו הנקי. בהתאם לכך נקבע כי העורר יורחק מביתו וממקום עבודתו לעיר חיפה. שיחרורו ממעצר הותנה בשהיה ב"מעצר-בית" מלא.
בערר שהגיש, מבקש העורר להקל בתנאי "מעצר-הבית" בו הוא נתון, ולאפשר לו לחזור למקום מגוריו בכפר-סבא.
חומרתה של העבירה בה הואשם העורר, היוצרת חזקת מסוכנות, אינה מאפשרת להתיר לעורר לחזור לאיזור שבתחומו היה שותף, על-פי הנטען בכתב האישום, לביצוע עבירת הסחיטה באיומים. עם זאת, נדמה לי כי ראוי הוא, בהתחשב בעובדה שהמשפט צפוי להמשך זמן רב, להקל במידה מסויימת בתנאי "מעצר-הבית" בו נתון העורר.
אני מקבלת, איפוא, את הערר באופן חלקי ומורה כי "מעצר הבית" לא יחול על שעות העבודה. בתחילת כל יום עבודה יצא העורר מפתח הדירה בה עליו לשהות ב"מעצר בית" בחיפה, ויגיע הישר למקום עבודתו. מיד עם תום עבודתו. יחזור העורר לאותה הדירה.
שינוי זה בתנאי המעצר מותנה בכך שהעורר ימציא לפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) אישור על מקום העבודה שבו יעבוד העורר.
ניתנה
היום, כג בתמוז התשנ"ז (28.7.1997).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97043570.
L02