פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4369/04
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
העורר:
סעיד ניקולא
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בנצרת בתיק
ב"ש 1780/04 שניתנה ביום
5.5.04 על ידי כבוד הנשיא
השופט דוד מנחם
תאריך הישיבה: כ"ח באייר
תשס"ד (19.5.04)
בשם העורר: עו"ד חנא
בולוס
בשם המשיבה: עו"ד מיכאל
קרשן
החלטה
1.על העורר ועל נאשם נוסף הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בנצרת המייחס להם עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לשם ביצוע עבירת פשע. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, נעצרו העורר והנאשם הנוסף על ידי המשטרה בעת שנסעו ברכב שבו נהג הנאשם הנוסף ובו נמצא סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ-25 ק"ג. בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד הנשיא מ' בן דוד), בהחלטתו מיום 5.5.04, הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים.
העורר ערר על ההחלטה.
2.בא כוח העורר בעררו שבכתב ובטיעוניו לפני הסכים כי יש ראיות לכאורה נגד העורר וכי קמה עילת מעצר. השגתו העיקרית על ההחלטה לעצור את העורר היא שבית המשפט לא בחן חלופה למעצר, כמצוות סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. לדבריו, הציע העורר חלופת מעצר ראויה שיש בה כדי להבטיח את מטרת המעצר ובית המשפט היה מצווה לבחון אותה אפילו קמה חזקת מסוכנות, הנשקפת מאדם המחזיק בסמים.
בא כוח העורר הוסיף וטען כי יש לאבחן בין העורר ובין הנאשם הנוסף – שנעצר אף הוא – עקב השוני בעברם הפלילי. מול חומרת הרשעותיו של הנאשם הנוסף, שריצה בעבר עונשי מאסר בשל עבירות סמים, הרי עברו הפלילי של העורר "אינו מכביד", העבירה האחרונה שבה היה העורר מעורב נעברה לפני 4 שנים ורוב עבירותיו נעברו בעודו קטין. לטענתו, העורר הוא אדם נורמטיבי העובד באופו מסודר וזה מעצרו הממושך הראשון.
3.סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי בכך שהורה לעצור את העורר עד תום ההליכים ובכך שקבע - אחרי ששקל את חלופות המעצר שהוצעו מול מסוכנותו - שאין חלופה ראויה למעצר. אכן, העורר הוא כבן 22 שנים והנאשם הנוסף כבן 33 שנים והוא זה שנהג ברכב. אולם, לא די בכך כדי להראות שחלקו של העורר בעבירה היה משני. לכך יש להוסיף כי לפי גליון ההרשעות הקודמות של העורר נמצא בעבר אשם בעבירות של איומים, החזקת נכס חשוד כגנוב, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, שמוש ברכב ללא רשות ונטישתו במקום אחר, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ושוב הפעם, על החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
מדובר, אפוא, בנאשם שאופי העבירה שעבר מחייב, בדרך כלל, מעצר עד תום ההליכים. עברו גם מעיד עליו שהוא מזלזל במצוות החוק ודש אותן בעקבו. במצב דברים זה וכאשר חלופות המעצר המוצעות – בבית אמו בכפר יסיף ובבית אחותו בנצרת – אינן מספיקות, דינו להעצר עד תום ההליכים.
4. הערר נדחה.
ניתנה היום, כ"ח באייר תשס"ד
(19.5.2004).
ש
ו פ ט