בש"פ 4373/02 נוראלאדין ערר בן חמדאללה נ. מדינת ישראל

ביום 14.4.2002 נמצא העורר באזור בית הקברות של הכפר ג'לג'וליה כשהוא נושא על גופו אקדח בקוטר 9 מ"מ, מחסנית לאקדח ובה 12 כדורים בקוטר מתאים ושקית ובה 73 כדורים באותו קוטר בתפזורת. הוא היה לבוש מעיל חורפי ביום חם ובכיסי המעיל החזיק כובע גרב ובו חורים לעיניים וכפפות. חרף הנסיבות החריגות האלה בהן נמצא, הוא מחזיק בדעתו כי הנשק אותו נשא דרוש לו אך ורק להגנה עצמית. את הימצאותו של הכובע המיוחד תלה בדלקת האוזניים ממנה סבל ולכפפות הוא נזקק - כך טען - בשל "שנשרפו לו הידיים".

כתב האישום שהוגש נגדו מייחס לו עבירה של נשיאת נשק שלא כדין. לבקשת המאשימה הוא נעצר עד תום משפטו.

כנגד החלטה אחרונה זו הוא מלין ועיקר טענתו היא, כי לא קיימת עילת מעצר נגדו ואין לייחס למעשיו כל מסוכנות.

אין ממש בטענות העורר. לא רק הנסיבות המחשידות בהן נעצר יש בהן כדי להצביע על מסוכנותו ולא רק העובדה שהנשק והתחמושת הרבה הוחזקו על ידו שלא כדין מוסיפה על כך. גם עברו הפלילי מלמד כי האקדח הוא בן לוויה קבוע שלו והוא אף עושה בו שימוש שלא כדין. הוא הורשע בעבר בשל שימוש באקדח ויריות לכל עבר תוך סיכון חיי אנשים; במקרה אחר ירה באקדח לעבר רכב של המשטרה ופצע שוטר שישב בו. גם עונש המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו לא הרתיע אותו מלשוב ולבצע עבירה של החזקת נשק שלא כדין.

סוף דבר - לא מצאתי כל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי כי קמה עילת מעצר בעניינו של העורר וכי אין מקום להמיר את המעצר בחלופה אחרת.

הערר נדחה.