בש"פ 4391/07 פלוני נ. מדינת ישראל

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי בעקבות ויכוח שנתגלע בין המערער לאחר (להלן: המתלונן), החליפו השניים מהלומות, במהלכן הטיח המערער אבן בפניו של יריבו. השניים שבו ונפגשו בשעת לילה מאוחרת בגן ציבורי, שם התלהט הויכוח מחדש, ובעקבות כך דקר המערער את המתלונן עם סכין בה הצטייד מראש, בחזהו, ונמלט. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלות חמורות אשר חייבו את אישפוזו בבית החולים לצורך קבלתו של טיפול רפואי.

המערער הודה בכל אלה, ובית המשפט החליט להרשיעו ולנקוט נגדו בדרכי ענישה, תוך שהוא דוחה את המלצת שרות המבחן להימנע מהרשעה ולנקוט בדרך טיפולית. בהמשך, נדון המערער ל-12 חודשי מאסר, 16 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח.

על כל אלה – ההחלטה להרשיעו והעונש שהושת עליו, משיג המערער בפני בית משפט זה, והדיון בעניינו אמור להתקיים בחודש יולי 2007. בבקשה המונחת בפני עותר שרות המבחן לשנות מהתנאים המגבילים בהם הותנה עיכוב ביצוע המאסר, ולהתיר למערער להגיע למפגשים שייערכו לצורך תהליך של צדק מאחה ובפרויקט של תיאטרון קהילתי.

לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה זו. המערער, על פי הודאתו, היה מעורב באירועים קשים, כאשר גרם לפציעתו של אדם תוך שימוש בסכין. בהתנהגות זו גלומה מסוכנות רבה, ועליה סבר בית המשפט המחוזי כי יש להגיב בחומרה, עד כדי כליאתו של המערער. בנסיבות אלו אין מקום לשנות מתנאי השחרור, ולמערער ולשרות המבחן שמורה הזכות לשוב ולהעלות בקשות אלו בפני המותב שישמע את הערעור גופו.

הבקשה נדחית.