בש"פ 4393/21 עבד אלרחמן שוויקי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ת' בר-אשר ) אשר ניתנה ביום 15.6.2021 בת"פ 15387-01-21, ואשר דחתה את בקשה העורר להקלה בתנאי מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

עיקרי כתב האישום והליכים קודמים

2.

ביום 10.1.2021 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו נשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) בצירוף סעיף 144(ג)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:

החוק ); החזקת נשק, עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק; וכן שיבוש מהלכי משפט , עבירה לפי סעיף 244 לחוק.

3.

לפי עובדות כתב האישום, כחודש וחצי עובר ליום 2.1.2021, הגיעו לידי העורר נשק דמוי רובה סער M16 שיועד לכדוריות אוויר והוסב לירי קליעי 5.56 (להלן: הנשק ), ומחסנית תואמת לו ריקה מכדורים (להלן: המחסנית ). לפי כתב האישום, הנשק כולל רכיבי נשק אמיתיים ובכוחו לירות ולהמית. ביום 2.1.2021, חפץ העורר בהעברת הנשק והמחסנית מהמכולה בה החביא אותם למקום מחבוא אחר. לשם כך, העורר נסע ברכבו לאתר בנייה השייך לדודו עם הנשק כשהמחסנית בתוכו במצב "הכנס". בהגיעו למקום, בסמוך לשעה 13:35, יצא העורר מרכבו כשבידו הנשק והמחסנית עטופים בשקית כחולה. משהבחין העורר בשתי ניידות משטרה אשר חלפו באותה העת ברחוב סמוך, זרק הלה את הנשק מתחת למשאית באתר הבנייה בניסיון להסתירו על מנת למנוע הליך שיפוטי. סמוך לאחר מכן, נתפס הנשק על ידי השוטרים והעורר נעצר.

4.

בדיון שהתקיים ביום 13.1.2021, בגדרו של מ"ת 15408-01-21, הסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה ובית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת מ' ליפשיץ-פריבס ) הורה על שליחתו לקבלת תסקיר שירות המבחן. ביום 17.2.2021, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן וחוות דעת של מינהלת האיזוק האלקטרוני, הורה בית המשפט המחוזי על העברת העורר למעצר תחת פיקוח אלקטרוני בבית דודו.

5.

ביום 15.6.2021, בגדרו של ת"פ 15387-01-21, הרשיע בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ת' בר-אשר ) את העורר בכל שלוש העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום. הרשעה זו התבססה על הראיות כדלקמן: סרטון מצלמת האבטחה, אשר מתעד את העורר נוהג ברכב, סוטה לצד הכביש, יוצא מהרכב ומניח שקית כחולה מתחת למשאית שחנתה במקום; הודעות העורר בהן הודה כי ביקש להעביר את הנשק שהגיע לידיו כחודש וחצי עובר למעצרו לאתר הבנייה של דודו; נסיבות תפיסת העורר והנשק; וכן שישה תצלומי אוויר של אזור אתר הבנייה.

6.

במעמד מתן הכרעת הדין, ביקש בא-כוח העורר להורות על שחרורו למעצר בית חלף מעצרו בפיקוח אלקטרוני. בית משפט קמא דחה את בקשתו זו, בציינו כי מתן הכרעת הדין לא שינה את מצבו של העורר באופן המצדיק הקלה בתנאיו, ואף להפך – מאחר שחזקת החפות, אשר עמדה לזכותו של העורר במהלך ניהול משפטו, אינה עומדת עוד לזכותו.

מכאן הערר שלפניי. יוער כי מועד שמיעת הטיעונים לעונש נקבע ליום 5.10.2021.

טענות הצדדים

7.

העורר טוען כי בית משפט קמא שגה בהחליטו לדחות את בקשתו חרף חלוף הזמן, היעדר חשש לשלום הציבור או להימלטות מאימת הדין, ולנוכח קביעותיו הקודמות לפיהן מסוכנותו של העורר אינה גבוהה וניתן לאיינה בחלופת מעצר. העורר שולל את קיומה של עילת מעצר בעניינו, אך טוען כי אף אם זו קמה נגדו, הרי שהיה על בית המשפט לבחון האם ישנה חלופת מעצר ראויה אשר פגיעתה בחירותו תהא פחותה ואשר תגשים את תכליות המעצר. נטען כי בית המשפט לא העניק משקל הולם לנסיבותיו האישיות של העורר ולמסוכנות הנמוכה הנשקפת ממנו.

8.

מנגד, סומכת המדינה את ידיה על ההחלטה קמא ועל נימוקיה.

דיון והכרעה

9.

סבורני, כי דין הערר להידחות, בכפוף להקלה בתנאי מעצרו של העורר באיזוק אלקטרוני אשר תפורט להלן.

10.

העורר הורשע בדינו ועל כן אינו חוסה עוד בצילה של חזקת החפות. מאידך, חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(2) ביחס לעבירות נשק נזקפת לחובתו. העורר נמצא אשם בביצוען של עבירות נשק אשר ברגיל נענשות בחומרה.

11.

בנסיבות אלו, בית משפט קמא הלך לקראת העורר כברת דרך ארוכה בהתחשב בגילו הצעיר ובהיעדר מעורבות קודמת בפלילים. לא אוכל אפוא לבטל את מעצרו של העורר באזוק אלקטרוני, אולם מן הראוי לאפשר לו חלון התאווררות למשך שעתיים רצופות מדי יום במהלך השעות 14:00-9:00, שבמסגרתו יוכל העורר לצאת החוצה מחצר הבית בו הוא שוהה, ברחוב רמדאן 2, בית חנינא, בלוויית דודו, מר מוחמד שוואקי, אשר משמש כמפקחו – וכך אני מורה.

שאר התנאים המגבילים אשר נקבעו על ידי בית משפט קמא בהחלטתו מיום 17.2.2021 יוסיפו לעמוד בעינם.

12.

בכפוף לאמור לעיל, הערר נדחה אפוא.