בש"פ 4394/02 מדינת ישראל נ. סלמאן והיב נסראלדין

1.כתב האישום מייחס לשלשת המשיבים עבירה של רצח בכוונה תחילה. המשיבים 2 ו3- הם אחים והמשיב 1 הוא אחיינם. על-פי הנטען בכתב האישום, התפתחה קטטה בין בני משפחתם של המשיבים לבין בני משפחתו של המנוח, ואאיל שומרי ז"ל. במהלך הקטטה היו המשיבים מצויידים בכלי תקיפה: סכין, אלות וברזלים. הם תקפו את המנוח, כך נטען בכתב האישום, ומתוך כוונה לגרום למותו, היכוהו ודקרו אותו בחלקי גופו השונים. במהלך התקיפה, נדקר המנוח פעמיים בבטן ובחזה ופעם אחת בגבו, והוא נפצע גם בפניו. כתוצאה מהמעשים האלה נגרם מותו של המנוח. עם הגשת כתב האישום נתבקש בית המשפט המחוזי להורות על מעצרם של המשיבים, עד תום ההליכים במשפט.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המדינה, וערר שהוגש לבית משפט זה נדחה. מאז נתקיימו מספר ישיבות והעידו מקצת מעדי התביעה. אלא שמאז הוגש כתב האישום עומדים לחלוף תשעה חודשים, המשפט טרם הסתיים, והמדינה מבקשת להאריך את מעצרם של המשיבים בעוד תשעים ימים.

2.באי-כוח המשיבים מתנגדים לבקשה, ומצביעים על כך שעדויות מרבית עדי התביעה טרם נשמעו, ועל-כן אין להניח כי ניתן יהיה לסיים את המשפט, בעוד המשיבים עצורים, אפילו יוארך מעצרם כמבוקש על-ידי המדינה. אין חשש משחרורם, כך הם סבורים, שכן עובדה היא, כי באו להעיד במשפט עדים ללא חשש, ובלא שיש סימן לכך שהמשיבים ביקשו להשפיע על עדותם. הם סבורים גם כי, העדויות שנשמעו, עד כה, גרעו ממשקל הראיות שעומדות לחובתם, וכי אחת העדויות, לפחות, מלמדת כי מי שדקר את אחת הדקירות הוא אחר. הצדדים המציאו לעיוני את פרוטוקול בית המשפט והצביעו על העדויות שהמשיבים מייחסים לה חשיבות. אולם, גם לאחר עיון בה, לא שוכנעתי, כי הטעמים שעמדו ביסוד המעצר של כל המשיבים התבטלו או איבדו, בצורה משמעותית, ממשקלם. הראיות מלמדות לכאורה, גם היום, כי שלושת המשיבים היו מעורבים בתקיפת המנוח ובשלב זה יש גם עוגן ראייתי לטענת המדינה כי ניתן לראות את השלושה כמבצעים בצוותא של העבירה המיוחסת להם.

גם הממצאים הרפואיים מלמדים על כך שנעשה שימוש באמצעי תקיפה מסוגים שונים כלפי המנוח. אכן, עדויות התביעה אינן עשויות מקשה אחת, אך היה בהן כדי להקים עילת מעצר כלפי המשיבים בשל מסוכנותם ובשל כך היה צורך להורות על מעצרם. צורך זה, כאמור, לא נתמעט, ואשר על כן, ראוי להיעתר לבקשת המדינה.

מעצרם של המשיבים יוארך בתשעים ימים נוספים, שראשיתם ביום 26.6.2002 וסופם בתום התקופה או עד למתן פסק הדין בת"פ 348/01 של בית המשפט המחוזי בחיפה - הכל לפי המוקדם יותר.