החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4403/99 יצחק טובול נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · עיכוב שחרור מחלופת מעצרערר על החלטת בית משפט השלום בבקשת מעצר, שהוגש לבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט המחוזי קבע כי לא היה מקום לעכב את שחרור העורר מחלופת המעצר מבלי להכריע בשאלת קיום התנאים למעצרו, ושהדיון בערר היה צריך להתקיים מוקדם יותר. בשל התקלה שחרר בית המשפט את העורר עד ליום ראשון בהסכמת בא-כוח המדינה, כאשר התנאים המגבילים שנקבעו בבית משפט השלום יעמדו בתוקף.

העובדות

בית משפט השלום החליט על שחרור העורר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. בא-כוח המדינה הגיש ערר לבית המשפט המחוזי, ושופט בית משפט השלום עיכב את השחרור למספר שעות. בא-כוח העורר לא הגיע לדיון בערר, ובית המשפט המחוזי עיכב את שחרורו של המשיב עד לדיון בבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה מקום לעכב את שחרורו של העורר מחלופת מעצר מבלי להכריע בשאלת קיום התנאים למעצרו?
  2. 2.האם הייתה הצדקה להשאיר את העורר במעצר עד לדיון בבקשה, בשל תקלה בניהול הדיון?

הלכות

  1. 1

    לא היה מן הראוי לעכב את השחרור ללא החלטה לעצם השאלה אם נתקיימו התנאים להחזקת העורר במעצר, והדיון בערר היה צריך להתקיים לכל המאוחר למחרת

    ״טענה זו מבוססת היא ומן הראוי היה שבית המשפט המחוזי ידון בערר לעצם העניין ולא יעכב את השחרור מספר ימים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר
  • חלופת מעצר
  • ערר
  • תנאים מגבילים
  • כתב אישום
  • בקשה למעצר עד תום ההליכים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

4403/99

בפני:

כבוד השופט י' אנגלרד

העורר

:

יצחק

טובול

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

מיום

1.7.99 בתיק ב"ש 20723/99 שניתנה

על

ידי כבוד השופטת ר' יפה-כץ

תאריך

הישיבה: י"ח בתמוז תשנ"ט (2.7.99)

בשם

העורר: עו"ד אורי בן נתן

בשם

המשיבה: עו"ד יהושע למברגר

החלטה

בית משפט השלום החליט על שחרור העורר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים.

בא-כוח המדינה הגיש ערר על החלטת זו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בפני השופטת ר' יפה-כץ. שופט בית משפט השלום עיכב את השחרור למספר שעות. לדיון בערר לא הגיע בא-כוח העורר. על רקע זה החליטה שופטת בית המשפט המחוזי כי "במצב דברים זה, ולאחר שבחנתי את חומר הראיות, ולאחר שבחנתי גם את הצהרת התובע, ונחה דעתי, כי ניתן להגיש כתב אישום כנגד המשיב, אני מעכבת את שחרורו של המשיב עד לדיון בבקשה".

על החלטה זו הוגש בפני ערר.

טענת בא-כוח העורר היא, כי לא מן הראוי היה לעכב את השחרור ללא החלטה לעצם השאלה אם נתקיימו התנאים להחזקת העורר במעצר. טענה זו מבוססת היא ומן הראוי היה שבית המשפט המחוזי ידון בערר לעצם העניין ולא יעכב את השחרור מספר ימים.

על כל פנים, מן הראוי היה לקיים את הדיון, בהנחה שהעורר אינו מיוצג, לכל המאוחר למחרת היום. בשל תקלה זו, איני רואה אפשרות אחרת, אלא לשחרר את העורר עד ליום א', ה4.7.99-, וזאת בהסכמת בא-כוח המדינה, שניתנה בהמלצת בית המשפט.

העורר יתייצב ביום ראשון בשעה 10.00 בתחנת המשטרה. במידה ויוגש כתב אישום באותו היום, העורר יתייצב בבית המשפט לדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, אם בקשה כזו תוגש על-ידי המדינה. התנאים המגבילים שנקבעו על ידי בית משפט השלום יעמדו בתוקף. שחרורו של העורר יתבצע בתחנת המשטרה באשדוד.

ניתנה היום, י"ח בתמוז תשנ"ט

(2.7.99).

ש

ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99044030.

Q02

/שב

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בש 20723/99

הלכות

  1. 1לא היה מן הראוי לעכב את השחרור ללא החלטה לעצם השאלה אם נתקיימו התנאים להחזקת העורר במעצר, והדיון בערר היה צריך להתקיים לכל המאוחר למחרת