בש"פ 4407/11 איאד יתים נ. מדינת ישראל

1.

העורר הינו אחד מבין שבעה נאשמים המואשמים בעבירות רבות ושונות. כתב האישום כולל שלושה עשר אישומים, ואילו העורר מואשם על פי אישום אחד בלבד. לפי הנטען בכתב האישום מיוחסת לו עבירה בנשק - הובלה. מדובר בהובלה של אקדח. בכתב האישום נמנים למעלה ממאה עדים. נראה, כי רק חלק קטן מהם מתייחסים לאישום בו מואשם העורר. בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר כתב האישום הוגש לפניו, נעתר לבקשת המשיבה והורה על מעצרו של העורר עד תום משפטו. על כך הערר שבפניי.

2.

הטענה העיקרית של הסנגור היא, כי מאחר שמדובר בכתב אישום ארוך ומורכב, ומאחר שצפויים להעיד עדים רבים מאוד, קיים חשש שהעורר ישהה במעצר תקופה ארוכה מאוד, חרף העובדה שחלקו בכתב האישום הינו קטן מאוד יחסית. יצויין, כי בפני בית המשפט המחוזי הונח תסקיר מעצר שבסיומו קבע שירות המבחן כי אין בידו להמליץ על שחרור לחלופה שהוצעה בפניו.

3.

מתברר, כי בשלב הנוכחי טרם הוסדר ייצוגם של כל הנאשמים האחרים וממילא טרם נקבעו מועדים לשמיעת הראיות במשפט. נראה לי כי בנסיבות אלה טרם הגיעה העת לקבל הכרעה סופית באשר למעצרו של העורר. די לומר, כי אכן קשה לקבל שהעורר יצטרך לשהות במעצר תקופה ארוכה מאוד על רקע העובדה שהמשיבה תעיד עדים רבים מאוד שחלקם הגדול לא יתייחסו כלל לאישום הנוגע אליו. נראה, כי הפיתרון הראוי הוא לדחות את ההכרעה במובן הבא: כאשר יוסדר הייצוג של הנאשמים האחרים וייקבעו מועדי שמיעה, יוכל העורר לפנות בבקשה לעיון חוזר ולהציע חלופת מעצר שונה מזו שהוצעה בעבר. או אז, ייבחן העניין על ידי שירות המבחן פעם נוספת ובית המשפט המחוזי יוכל לקבל החלטה נוספת ומעודכנת באשר למעצרו של העורר עד תום משפטו.

4.

העורר נדחה, בכפוף לאמור לעיל.