בש"פ 4411-23 בש"פ 4411-23

1.לאחר שבית המשפט שמע באריכות את טענות הצדדים, קיבלה באת-כוח המשיב את הצעת בית המשפט להסכים לכך שמעצר באזוק אלקטרוני מצריך פיקוח אנושי בכל הזמנים, לרבות חלונות התאווררות לסוגיהן. בהמשך להסכמה זו, ביקשה באת-כוח המשיב כי בד-בבד עם ביטול ההחלטה קמא יוחזר הדיון לבית משפט המחוזי כדי שזה ידון בעניין מעצר שולחה מחדש, לרבות החלופות האפשריות, בהינתן קטינותו ושאר נסיבותיו.

2.בנסיבות אלה, אני מקבל את ערר המדינה, מבטל את ההחלטה מושא הערר, ומבהיר כי לאור האמור בסעיפים 22ג-ד לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, כפי שפורשו על ידי בית המשפט העליון בבש"פ 5364/17 מדינת ישראל נ' איינאו, פסקה 22 (17.8.2017), אין כל אפשרות למעצר באזוק אלקטרוני ללא פיקוח אנושי בכל שעות המעצר, לרבות חלונות התאווררות לסוגיהן. הווה אומר: הלכת איינאו, כפי שנקבעה, בעינה עומדת ללא כל סייג ואיני מקבל כל ניסיון לשנותה.

3.באשר למקרה שלפניי, התיק יוחזר לבית משפט קמא אשר יתקן את החלטתו בהתאם וייתן החלטה חדשה במקומה. במסגרת זו, יכריע בית המשפט במעצרו של המשיב ובחלופות האפשריות כחוכמתו; וכל טענות הצדדים, לרבות טענות המדינה בעניין המשך מעצרו של המשיב, שמורות להם. בפרט, שמורה למשיב טענתו בדבר חלונות התאווררות והמשכו של המעצר בפיקוח אלקטרוני בתנאים שנקבעו.

4.ערר המדינה מתקבל אפוא בכפוף לאמור לעיל.