בש"פ 4425/19 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 11.6.2019 (כבוד השופט נ' אבו טהה ) ב-מ"ת 5700-05-17; במסגרתה נדחתה בקשתו של העורר, שמצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני, לפתוח לו חלונות אוורור מדי יום לצורך לימוד בכולל. טרם הכרעה אסקור בתמצית את ההליכים הרלוונטיים שקדמו להחלטה זו.

רקע

2.

ביום 4.5.2017 הוגש נגד העורר כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע המייחס לו מעשים מגונים בשתי קטינות בנות 8 ובשתי הזדמנויות, ועבירת אינוס בקטינה אחרת בהיותה בת 6.5. בינתיים תוקן כתב האישום ועבירת האינוס הוחלפה בעבירת ניסיון אינוס.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים, וכך הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע בהחלטה מנומקת מיום

2.7.2017 (כבוד השופטת

ג' לוין ).

3.

בחלוף תשעה חודשים מעת הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה להארכת מעצרו של העורר ב-90 ימים (הארכה ראשונה), ולאחר דיון במעמד באי-כוח הצדדים הוארך המעצר בהסכמה (בש"פ 742/18 השופט נ' סולברג ). בתוך כך הוסיף וקבע בית המשפט בהחלטתו מיום 30.1.2018 כי שירות המבחן מתבקש לבחון אפשרות לשלב את העורר במסגרת טיפולית סגורה לטיפול בתחום המיני. אפשרות זו אכן נבחנה ונשללה על ידי שירות המבחן שהמליץ תחתיה על השמת העורר במעצר באיזוק אלקטרוני.

בהתאם, בהחלטתי מיום 21.5.2018 בבקשה להארכת מעצר שנייה של העורר מעבר לתשעה חודשים, סברתי כי בנקודת זמן זו יש מקום לשנות מסטטוס המעצר שבו היה נתון העורר ולהשמתו במעצר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח המפקחים שהוצעו ונבחנו ונמצאו ראויים ומתאימים על ידי שירות המבחן. זאת לנוכח התקופה הארוכה שהעורר היה נתון במעצר, למעלה מ-12 חודשים, כאשר משפטו רק החל והיה צפוי להתמשך עוד פרק זמן לא מבוטל; ובכפוף להיתכנות המעצר בפיקוח אלקטרוני בחלופה שהוצעה, בבית סבתו של העורר בעכו (בש"פ 3316/18).

4.

בעקבות האמור ולאחר שהתקבלה חוות דעת הממונה על הפיקוח האלקטרוני, בהחלטה מיום 31.5.2018 הורה בית המשפט המחוזי על מעבר העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני בבית סבתו בעכו עד תום ההליכים, תחת פיקוחם של חמישה מפקחים לסירוגין ובתנאים מגבילים נוספים.

מאז ועד היום, הוארך בהסכמה מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני ארבע פעמים על ידי בית משפט זה (בש"פ 5551/18; בש"פ 7384/18; בש"פ 361/19; ובש"פ 2528/19).

5.

ביום 29.3.2019, בחלוף כשנתיים מעת שנעצר לראשונה, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.5.2018 ולהקלה בתנאי מעצרו, כך שיוסר הפיקוח האלקטרוני ויותר לו לצאת מדי יום לתפילות ולהתאווררות. בנוגע לבקשה להסרת הפיקוח האלקטרוני קבע בית המשפט כי יוגש תסקיר עדכני של שירות המבחן בעניינו.

ביום 5.5.2019 אכן הוגש תסקיר מעצר משלים בהתייחס לאפשרות שינוי בתנאי מעצרו של העורר. שירות המבחן קבע כי בשלב זה יש קושי להעריך את רמת הסיכון המינית של העורר ולקבוע אם קיימים אצלו דחפים מוגברים ובלתי נשלטים כלפי קטינים, בהיעדר הערכת מסוכנות מינית שאינה מתבצעת בשלב המעצר. כן צוין כי העורר התקשה להציע חלופת מעצר אחרת לחלופה שבה הוא נמצא. משכך שירות המבחן לא בא בהמלצה על הסרת תנאי האיזוק האלקטרוני, אך המליץ על פתיחת חלונות התאווררות מדי יום תחת ליווי ופיקוח צמודים.

לאחר הגשת התסקיר הציע העורר חלופת מעצר חדשה בביתר עילית, מקום מגוריה של אמו ובן זוגה, מתוך רצון לצאת ללימודים בכולל הסמוך, תוך פיקוח על ידי שלושה אברכים בכולל שאחד מהם הוא אביו החורג; וביום 8.5.2019 הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר נוסף שיבחן את החלופה המוצעת, וזה הוגש ביום 21.5.2019. לאחר ששירות המבחן בחן את החלופה והתרשם מהמפקחים שהוצעו, המליץ על העתקת מעצרו של העורר באיזוק אלקטרוני לכתובת שהוצעה בביתר עילית, על הוספת שלושת המפקחים שהוצעו תוך החתמתם על ערבויות כספיות, ועל יציאת העורר ללימודים בכולל בימים א-ה בין השעות 13:00-9:00 בלבד.

6.

ביום 23.5.2019 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בבקשה לקבלת החלופה, ובית המשפט הורה לממונה על הפיקוח האלקטרוני לערוך חוות דעת בנושא. ביום 31.5.2019 התקבלה חוות דעת חיובית מאת הממונה על הפיקוח האלקטרוני. משכך, ביום 10.6.2019 הורה בית המשפט על העתקת כתובת המעצר באיזוק של העורר לכתובת החדשה בביתר עלית תחת פיקוחם של שלושת האברכים המפקחים שנבחנו בדיון מיום 23.5.2019 (מההחלטה משתמע שמפקחים אלו באו תחת המפקחים הקודמים שפיקחו על העורר, אף שהדבר לא צוין במפורש).

ביום 11.6.2019 הגיש העורר "בקשה למתן הבהרה" מהטעם שהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.6.2019 נעדרת התייחסות לעניין חלונות האוורור לצורך לימוד בכולל שלשמם התבקשה העתקת מקום מעצרו לביתר עילית.

בו ביום דחה בית המשפט את המלצת שירות המבחן לפתיחת חלונות אוורור, בנימוק שהמלצה זו אינה מתיישבת עם הוראות החוק משעסקינן במי שמצוי במעצר במתכונת של פיקוח אלקטרוני.

מכאן הערר דנן.

הטענות בערר

7.

העורר טוען כי בית המשפט המחוזי שגה שעה שדחה את בקשתו לפתיחת חלונות התאווררות. לטענתו, יש להורות על הסרת הפיקוח האלקטרוני ולחלופין להורות במסגרת מעצרו בפיקוח אלקטרוני על חלונות אוורור ליציאה ללימוד בכולל בין השעות 13:00-9:00 וכן בין השעות 19:30-15:00 מדי יום. מסקנה זו מתחייבת לדידו בנסיבות המקרה. כך, בין היתר, בהינתן העובדה שהעורר הוא אדם צעיר; נעדר עבר פלילי; אשתו בהריון מתקדם; שהייתו במעצר מאחורי סורג ובריח במשך כמעט שנה; ושהייתו במעצר בפיקוח אלקטרוני כבר למעלה משנה ללא חלונות אוורור וללא אפשרות לפרנס את משפחתו. תוצאה זו מתבקשת לטענתו גם משום העובדה שבדיון הקרוב בהליך העיקרי אמנם תסתיים פרשת ההגנה ואולם ניתן להעריך שעד למתן הכרעת הדין ולסיום המשפט יחלפו חודשים ארוכים. עוד מפנה העורר להמלצת שירות המבחן וכן תומך את בקשתו בפסיקה של בית משפט זה.

8.

המשיבה מצידה מתנגדת לקבלת הערר. לדבריה, שעה שלעורר מיוחסות עבירות מין בשלוש קטינות שאותן פגש באופן אקראי, הסרת הפיקוח האלקטרוני משמעה סיכון הציבור. כן לטענתה, פתיחת חלונות אוורור לפרקי זמן ממושכים במסגרת מעצר באיזוק אלקטרוני עומדת בסתירה להוראות החוק. בתוך כך מציינת המשיבה כי איננה מקילה ראש בחלוף הזמן; אך לא די בעובדה זו כדי להוביל אל עבר שינוי תנאי המעצר שבהם נתון העורר, בהינתן מסוכנותו.

דיון והכרעה

9.

לאחר ששבתי ועיינתי בערר על נספחיו והיטיתי אוזן לטענות הצדדים בעל-פה, הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות.

בראש ובראשונה, אני סבורה כי אין מקום להסיר את הפיקוח האלקטרוני מהעורר. נסיבות המקרה איפשרו אך בקושי רב את השמתו במעצר באיזוק אלקטרוני תחת מעצר מאחורי סורג ובריח, בשל המסוכנות הרבה הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו. חלוף הזמן היה הגורם שהיטה את הכף לטובת שינוי סטטוס המעצר שבו היה נתון העורר ממעצר מאחורי סורג ובריח למעצר באיזוק אלקטרוני; אך אין בו כשלעצמו כדי להצדיק הקלה נוספת בתנאי מעצרו.

בנוגע לפתיחת חלונות אוורור לשם לימוד בכולל, אומנם במהלך הדיון העליתי את האפשרות שיינתן לעורר לצאת ללמוד בכולל מידי יום בין השעות 13:00-9:00 בליווי ובפיקוח, ואולם באת-כוח המשיבה לאחר התייעצות עמדה על דחיית הערר. לדבריה, המשיבה מתקשה להאמין שבמתן אפשרות לעורר להימצא בכולל ובפיקוח, יהא כדי להפיג את המסוכנות הרבה הנשקפת מהעורר שעל פי כתב האישום פגע באופן סדרתי בקטינות בגיל צעיר ביותר.

10.

לאחר שהפכתי בדברים הגעתי למסקנה כי יש ממש בעמדת המשיבה. ככלל איזוק אלקטרוני אינו עולה בקנה אחד עם פתיחת חלונות אוורור לצורך לימודים, ובכלל זה בכולל. ואפנה בעניין זה לדבריו של השופט מ' מזוז ב-בש"פ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (11.1.2017):

"[...] מי שנעצר בפיקוח אלקטרוני הוא בגדר עצור , ולא בגדר

משוחרר בערובה

(חלופת מעצר), ומסטאטוס נורמטיבי זה גם נגזרות זכויותיו והמגבלות החלות עליו . אין מדובר בסטאטוס ביניים בין מעצר לשחרור בערובה אלא מדובר במעצר המתבצע בתנאים אחרים - לא מאחורי סורג ובריח אלא במקום אחר שקבע בית המשפט, ותחת פיקוח אלקטרוני ותנאים מגבילים שנקבעו לגביו, חלף פיקוח של סוהרים וחומות הכלא. לסטאטוס המשפטי של מי שנתון בתנאי פיקוח אלקטרוני כעצור יש השלכות בהיבטים שונים (כגון לענין תוצאות הפרה של תנאי הפיקוח האלקטרוני), לרבות בהיבט הנוגע לענייננו של 'חלונות פיקוח'" (ההדגשות במקור-ע'ב').

11.

סעיף 22ד(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 קובע כי: "חלון פיקוח יכול שיהיה לשם קבלת טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח, פגישה עם קצין מבחן בהתאם להמלצת שירות המבחן, ולגבי מפוקח שהוא קטין – גם לשם לימודים בבית ספר, ויכול שיהיה לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר, או לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו;". היינו פתיחת חלונות בפיקוח למי שעצור באיזוק אלקטרוני תתאפשר לצרכים חיוניים וספציפיים.

יוסף לכך כי מהקביעה המפורשת בסעיף דלעיל כי אחת מהאפשרויות לפתיחת חלון פיקוח היא לשם לימודי קטין בבית ספר, ניתן ללמוד שככלל אין לאשר חלון פיקוח לשם לימודי בגיר, כבענייננו – בכולל או במוסד לימודים אחר. אף אם נתייחס לכולל כאל מקום עבודה, מהסיבה שהעורר מבקש לצאת אליו גם כדי לפרנס את משפחתו, כבר נתתי דעתי בעבר לכך שיציאה לעבודה של מפוקח באיזוק אלקטרוני תותר רק בתנאי שאין בה כדי לסכן את שלום הציבור או לפגוע בתקינות ההליך המשפטי (בש"פ 966/16 זידאן נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (28.2.2016)).

בענייננו, המסוכנות הגבוהה שהיא אינהרנטית לעבירות המין שמיוחסות לעורר, בשלוש ילדות קטנות שפגש בהן באקראי בהזדמנויות שונות, ברחוב ובחדר המדרגות, מכריעה את הכף גם בחלוף הזמן; מה גם שכעת ההליך הפלילי נמצא בשלב מתקדם, כאשר זה קבוע לישיבת הוכחות אחרונה של פרשת ההגנה ביום 16.7.2019.

12.

התוצאה היא שהערר נדחה.