בש"פ 4433/08 מדינת ישראל נ. נדאל סראחין

א.

בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 29.5.08 או עד מתן פסק הדין בת"פ 8164/07 בבית המשפט המחוזי באר שבע, לפי המוקדם.

ב.

כתב האישום, אשר הוגש ביום 29.5.07, מייחס למשיב, תושב בית אולא ברש"פ, עבירות של שהיה שלא כדין בישראל, הסעת שוהים שלא כדין, נהיגה ללא רשיון רכב, נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הדחה בחקירה והיזק במזיד. בתמצית, נטען בכתב האישום כי המשיב, תושב הרשות הפלשתינית, שהה בישראל בלא היתר, והסיע ברכב (ללא רשיון נהיגה, רשיון רכב בתוקף או ביטוח) שלושה אנשים, אשר גם להם לא היה היתר לשהיה בישראל. עוד נטען כי כאשר התקרבו שוטרים לרכב בכוונה לבדוק את נוסעיו, פתח המשיב בנסיעה פרועה, בנסיון לברוח מן השוטרים, תוך שהוא מסכן חיי אדם; כאשר נעצר הרכב על ידי השוטרים, דרש המשיב מנוסעיו, לפי הנטען, שלא יספרו לשוטרים כי נהג ברכב.

ג.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים. ביום 27.6.07 קיבל בית המשפט את הבקשה. נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים כנגד המשיב. כן נקבע כי המשיב מסכן את בטחון הציבור, בהתחשב באופי העבירות שעבר לכאורה ולנכונותו (לפי הנטען בכתב האישום) לסכן את הציבור בנהיגה פראית ומסוכנת; וכי קיים גם חשש לשיבוש הליכי משפט באם ישוחרר המשיב, לאור נסיונו לשבש את חקירת המשטרה ולהשפיע על עדים. עוד נזכר כי למשיב עבר פלילי, הכולל עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, של הסעת שוהים שלא כדין ושל כניסה לישראל שלא כחוק.

ד.

ביום 25.2.08 הוארך מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים (בש"פ 1612/08 – השופט גרוניס). במשפטו של המשיב נשמעה עד הנה פרשת התביעה כולה. המבקשת הודיעה כי תסכים לזיכוי המשיב מעבירות של הסעת שוהים שלא כדין ושל הדחה בחקירה. פרשת ההגנה החלה להישמע וקבועה לסיום ביום 14.7.08. נוסיף כי מספר ישיבות נדחו מסיבות שלא היו תלויות בבית המשפט, כגון אי התיצבות סנגור או מתורגמן או עדי הגנה, ובית המשפט המחוזי ציין בצדק (בישיבת 7.4.08) כי "הנאשם נתון במעצר תקופה ממושכת ורואה אני בחומרה את העובדה כי מעצר זה מתמשך..."

ה.

בבקשה חוזרת המבקשת על הטענה כי אופי העבירות המיוחסות למשיב מצביע על מסוכנותו, ועל כך שלא ניתן לשחררו לחלופת מעצר; וכן על הטענה כי אם ישוחרר המשיב, קיים חשש ממשי כי ימלט. לפיכך סבורה המבקשת כי מן הראוי להורות על הארכת מעצר נוספת, אף שמשפטו של המשיב לא התקדם מאז הארכת המעצר האחרונה.

ו.

ישיבה בבית משפט זה שנקבעה ליום 21.5.08 לא קוימה בשל אי התיצבות הסניגור, אשר בישיבה הנדחית ב-29.5.08 טען כי לא הוזמן למועד הקודם.

ז.

בישיבת 29.5.08 ציין עו"ד אגבאריה, כי המדובר במעשים שהם ברף הנמוך של העבירות בהן מדובר, ועל כן יש לשחרר את שולחו בהפקדה כספית ובערבות, לאחר התקופה הארוכה של המעצר; המשיב עומד על דעתו וכופר בעבירות.

ח.

לאחר העיון רואה אני לנכון להיעתר לבקשה. אמנם בהארכה ב-25.5.08 נמסר, וכך תיעד השופט גרוניס, כי המשפט עומד לקראת סיום. למרבה הצער הדבר לא אירע, ולא באשמת בית המשפט המחוזי. הרקע הקודם של הרשעה, והחשש מהימלטות כעולה מנסיבות העבירה וממקום מגורי המשיב, מורים על המשך הצורך במעצר. אביע בכל לב ובכל לשון את התקוה כי אכן בהארכה הנוכחית תסתיים לא רק מסכת הראיות והסיכומים, כעולה מהחלטת השופט צלקובניק מיום 14.7.08, אלא אף יבוא לידי גמר המשפט כולו.

ט.

כאמור, נעתר אני לבקשה.